ספר הפרנס/פט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

נחתכו רגליה של בהמה למעלה בצומת הגידין דהיינו הבשר על הירך הסמוך לפרק מקום שחותכין הרגלים למכור דהיינו למעלה מן הארכובה ונחתך הבשר לבדו באותו מקום ולא העצם טריפה והיינו דתנן וכן שניטל צומות הגידין לפיכך כשנחתך מעט מן הבשר או אחר מן החוטין באותו מקום טריפה וה"ה אם נשבר העצם ויצא לחוץ דרך נקב שאין עור ובשר חופין את רוב השבירה שגם היא טריפה ודווקא ברגלים שלאחריה אבל ברגלים שלפניה אפילו נחתך כולו למעלה מן הארכובה כשירה דאמר רב בעל שלש או בעלת חמש לגבוה אסור הא להדיוט שרי ואם נשבר העצם למעלה או למטה ולא נחתך לגמרי אם לא יצא לחוץ הכל בשר גם הבהמה והאבר אבל למטה מן הארכובה ויצא לחוץ הבהמה כשירה והאבר אסור משום אבר מן החי ואסור למולחו עם הבשר ולהושיטו לבן נח מדרבנן ונפקא מינה שאם נולד בה ספיקא שהוא לקולא וכשעור ובשר חופין את רוב השבירה והעצם יצא לחוץ דרך נקב קטן והוא כשר אז צריך שיהא רוב הכיסוי מבשר ומיעוטו מן העור ואין הגידין מועלין לכסות כמו העור ואם יצא [רוב] העצם לחוץ דרך נקב קטן וחזר בפנים אין מועיל אח"כ חיפוי של עור ובשר על רוב השבירה. ואם נשבר הרגל תוך הפרק מקום חיבור לירך דהיינו תוך הארכובה ויצא העצם לחוץ צריך לבדוק בצומת הגידים שהם נצמתין שם ואם אין עור ובשר חופין את רוב השבירה האבר אסור והגוף מותר וצריך להחמיר ועצם הנשבר אפילו למעלה מן הארכובה מקדם וניקשר ונתרפא ונעשה שלם אעפ"י שהיא עתה יותר עב וגדולם מבמקום אחר כשר: