ספר הפרנס/צ

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

וכל ספק טריפה הבא לפני חכם ולא נתברר לו כגון נשבר העצם ויצא לחוץ ולא ידע אם קודם שחיטה או לאחר שחיטה נעשה או בוקא דאטמא דשף מדוכתיה ולא ידע אי איעכול ניביה או לא או שאר ספק איסור הדומין לו כולן לאיסור ולא דמי לנשחטה הותרה אלא היכי שיבול לתלות בדבר היתר כגון זאב שנטל בני מעים והחזירן כשהן נקובין דיש לתלות אז הנקב בזאב אבל במקום שתלוי בחסרון חכמה שאין בקי להבחין אם נפסק אחד מצומות הגידים או בדומה לו שהטריפות תלוי בו. אז יש לאסור הכל וכשנשבר העצם ויצא לחוץ אפילו למעלה מן הארכובה ומספקא ליה אם קודם שחיטה או לאחר שחיטה ברוב פעמים יכול להבחין אם הושחר מקום המכה א"כ מחיים היה ואם לאו לאחר שחיטה היה וכשר: