ספר הפליאה/שכג
ד"ה ראה והבן משה וששים רבוא
[עריכה]ראה והבן משה וששים רבוא, א"ל ר' חזור חזור יפה מבלזור שנאמר והחכמה מאי"ן, מאי"ן בגי' ק"א, שאינו דומה שונה הלכותיו ק"א פעמים למי ששונה ק' פעמים לבד, ואומר לך דבר אחד שכל הגאולות מכח הבינה וע"י תפארת והעטרה, ודע כי חצי אדנ"י נחלק ב' פעמים ובשני חלקים אמרו להם קום בגלות מצרים נחלקה ובגלות שאנו בה נחלקה כי כשהיא מבלי חילוק אינו יורד בגלות שהרי כתיב כי שמי בקרבו, א"ל בני אמור, א"ל חצי אדנ"י הוא ל"ב וחצי והיתה בגלות ובהשלמת הגלות אמרו לה קום בתולת ישראל שבתוך המכה הוא הרפואה שכן ל"ב וחצי עולה קו"ם וכל הצרות מצד חילוק הכחות, והנה כל הגאולות בחצי ממשלת הכתר ואמר שבחצי ממשלת הכתר נגאלו והם ר"ן שנה ואמרת לי שנפש ממתיבתא דרקיע בישרך, והאמת הוא כך כי אילן גדול אמרו וגם אתה היית תאב לשמוע הבשורה ולא חששת לחקור אחריו ולדעת אם האמת הוא כך כי כשבשרך איך קבלת דבריו שהוא כך כמו שאמר ואפי' שהוא מלאך רצה לעשות לך שמחה בלב כי חשוב אתה לפני השם, א"ל בני א"ל כתר בא"ת ב"ש גא"ל א"ל אמת, הראיה הוא ראיה אבל היה לך לבקש טענת ברי על ענין החצאין שאמר שיגאל בחצי ממשלתו כי הראייה הוא לענין שנגאל בממשלתו הוא ראייה אבל לחצי ממשלתו הראייה הוא שבורה כחרס הנשבר שאין לה תקנה כי עוד אני אומר בסוף ממשלתו הוא נגאל, א"ל ומקמי קב"ה יוצא דבר שאינו מתקיים חלילה, א"ל ר' ומקמי קוב"ה יאמר פן ינחם העם, אלא פן לא בחנם אמרו במקום לא, ה"נ לא בחנם אמר לך המבשר ראייה גדולה וחזקה לענין הגאולה לחצאין או בעבור שלא שאלת ממנו כתב ראיה ומנין או בעבור שלא היה שעה הראויה או בעבור שלא היית כדאי לשמוע אז הראייה כי אין הדבר רק להשליך דיבור ולא להחזיקו, א"ל בני ושמא שמעת מאביך ז"ל דבר, א"ל אתה דברת עם רוחא קדישא ולא בקשת כתב ראייה ומנין ואני מה הייתי שומע בדבר זה האמת הדין עמך שהיית רעב מכל וכל והאכילך דבר מועט ומיד שבעת, ומ"מ זה תדע באמת שאני שהייתי שבע הייתי מבקש ממנו מיני טיגון שאין מניחין ממנו פאה בקערה כי הוא ערב ומתוק לחיך, א"ל מתוך דברך אני מכיר שאתה יודע כל דבר והכתב והראייה בידך, א"ל דע לך שבן י"ב שנים הייתי וראיתי בחלומי שבא אבי ז"ל ואמר לי התרחק מן העיר שנים עשר מילין ויהי בבוקר ותפעם רוחי ואמרתי כי לא דבר ריק הוא ויצאתי בחוץ כאשר אמר לי ומיד ראיתי חתיכה ענן ככף יד יורד אלי ויבקע הענן ויצא אדם מתוכה הדור פנים מאד מאד ואמרתי שמא הוא ילוד אשה כי ידעתי שהולכים וטסים עם העננים ע"י השבעת שם והשבעתיו, וא"ל לא תירא ולא תחת כי זקינך שלחני אליך לבשריך על ענין הגאולה ועל עניניה וכמה פעמים שאלתי לאבי ז"ל על הראייה זו ולא עלה בידו ומיד שראיתי המבשר הזה זכרתי את השאלות ששאלתי לאבי ז"ל וזיינתי את עצמי ואמרתי לו אמור לי הגאולה הזאת אימתי הוא ואמר לי בחצי ממשלת הכתר שהם ר"ן שנה ואמרתי לו יש לך ראייה בזה ואמר לי כת"ר בא"ת ב"ש גא"ל זהו שמברכין בכל יום במתיבתא דרקיע בא"י גאל ישראל. ומיד אמרתי לו אמת אמרת שנגאל בסוף ממשלת כתר א"ל לא אלא בחצי ממשלתו, א"ל אדוני למה נכתב באלפ"א בית"א א' בראש ות' בסוף ומ' באמצע, וא"ל לומר שהוא אמ"ת, וא"ל א"כ יישר כחך תן לי ראיה שאמת אתך ומיד אמר לי בזמן הגאולה יאמר חי יהו"ה והוא בר"ן שנים לממשלת הכתר, ולא אמרתי גאל בלא נעלמיו רק עם נעלמיו שהוא גימ"ל אל"ף למ"ד ועולים ח"י ר"ן. ומיד אמרתי לו מאמת באת ואמת אמרת וברוך השם שיצאנו מזה המבוכה, א"ל בני החייתני בדבריך, א"ל בני ולמה לא שאלת למה אינו ממהר הקב"ה את הגאולה א"ל עמי הארצות גורמים שמבטלים התורה ומבטלים מצות ה', א"ל בני אם שמעת מאביך ז"ל בעמי הארץ מה טיבו. א"ל ר' אלולי לא שמעתי עליהם סוד פחיתות וגריעות לא הייתי מקללם, א"ל בני ידעתי שהם הורגים אותנו בגלות, א"ל ר' חייך שים דברי באזניך ותבין עניינם, תנן המקבל עליו להיות חבר בטהרות וזהו פרוש הואיל וקבל עליו להיות פרוש אינו מוכר לעם הארץ לח ויבש, ואינו לוקח מעם הארץ לח, ואינו מתארח אצל ע"ה, ואינו מקבל אותו בביתו בכסותו, ר' יהודה אומר אף לא מגדל בהמה דקה, ולא יהא פרוץ בנדרים ובשחוק ולא מטמא למתים ומשמש בבית המדרש, א"ל לא באו אלו לכלל טהרות שאין עניינם כלום בטהרות, א"ל בני למה אינו מוכר לח ויבש, א"ל ר' אין מאכילין ע"ה טהרות כדתניא בתוספתא ע"ה שאמר לחבירו תן לי ככר זה ואוכלנו יין זה ואשתהו לא יתן לו שאין מוסרין טהרות לע"ה, א"ל בני אמרת שאין לוקח ממנו לח מכלל דיבש לוקח ממנו מ"ט, א"ל ר' לח הוכשר לקבל טומאה אבל יבש לא הוכשר ולכן זה אסור וזה מותר, ותניא נאמן ע"ה לומר הפירות הללו לא הוכשרו לקבל טומאה אבל אינו נאמן לומר הוכשרו אלא שלא קבלו טומאה, ואינו מתארח אצל ע"ה שלא ילך ויטמא גופו ויבא ויטמא טהרות, ולא מקבלו אצלו בכסותו דכסותו מטמא אפי' בהיסט דחשו משום מדרס אשתו נדה, ובגדי ע"ה חמורים מע"ה עצמו משום דחיישינן שמא ישבה עליהם אשתו נדה דבגדי ע"ה מדרס לפרושים, ותניא בתוספתא בן חבר שהיה הולך אצל אבי אמו עם הארץ אין אביו חושש שמא יאכילנו טהרות ואם יודע שיאכילנו טהרות הרי הוא טמא ובגדיו טמאים מדרס. ראה והבן כמה פחיתות יש להם כמה קשים הדברים שיצאו מפי התנאים האלו, רבונא דכולא עלמא היש משפט מעוות כזה שאתה התרת להם הקדשים שהם פירות שביעית שנאמר לגר וליתום ולאלמנה יהיה לאכלה ולא חלקת בין פרוש לע"ה, וחז"ל עוותו משפטיך לומר שחולין טהורים אסורים לע"ה ואמרו שאין מאכילין לע"ה טהרות שמעו גדולים וקטנים קדשים חמורים מתחללין על פרוטה ומוכרין בכל מקום, טהרות הקלים קונים אותם ע"ה בק' פרוטות ואין מוכרין להם לח ויבש, ועוד לח אין קונה מהם ויבש קונה מהם דלמא כי אמר קרא וכי יותן מים על זרע לא למעט היבש קאמר אלא הכי אמר א"צ לומר היבש שמקבל טומאה אלא אף שנפל עליו מים שהדין נותן שכל דבר שנפל עליו מים שלא יטמא מכח המים שנפל עליו אפ"ה מקבל טומאה א"כ כ"ש שלא לקחת מהם יבש, והתימא גדולה על הברייתא שאמר בן חבר הולך אצל אבי אמו ע"ה ואין אביו חושש שמא יאכילנו טהרות אם יודע שיאכילנו טהרות הרי זה אסור [ובגדיו] מדרס לפרושים, ומי יתן שהיה בעל הברייתא הנה והייתי שואלו מה הם הדברים להוציא חורבה בעולם שכל הלומד זו הברייתא או ישבשנה או יניח למודו לגמרי ויאמר הכל הבל ויבטל מן התורה, ובעל הברייתא יתן הדין במקום הזה שהוא גורם שעכ"פ שכל הדברים נשקלים במשקל ישר שלא יכבד אחד על חבירו וזה העני ישקול במשקל ישר ואז יאמר מי ראה מי שמע כזה דברים המהופכים בלי ברירה שהרי אומר אם יודע שיאכילנו טהרות הרי בגדיו מדרס לפרושים מכלל דבריו נראה בשמא יאכילנו טהרות אין חוששין וניחוש שמא יתארח אצל ע"ה ויטמא וישוב לביתו של אביו ויטמא הטהרות ולמה לא ניחוש בשמא יאכילנו, ואם תרצה לומר ספק טומאה לקולא כבר ידעת שגוזרין גזירות וגודרין גדרים א"כ גזור בשמא כדי שלא יתארח אצל ע"ה זקינו, וא"ת אין משיבין את הארי אחר מותו א"כ אשאל את הארי אשר לפני אמרת לי בראשית ברא אלהים ונשאת ונתת ואמרת בראשית האציל את אלהים וא"א שאין לך שטר בארגזך אלא שאיני מאמין שיהיה בחותמיו וא"כ שטר בלא עדים ולאו כלום הוא שאין השטר מתקיים אלא בחותמיו, ואדרבא אני אומר בראשית ברא אלהים ר"ל ראשית מי בראו אלהים וראייתי גדולה שאלהים ברא הכל ברא גם בראשית ואלהים הוא למעלה מבראשית, ואין להשיב א"כ יאמר ראשית ברא אלהים כי בא הב' לומר אלהים הוא ראשון לאצילות וראשית הוא שני והנני לפניך וענני. ועוד מאריה דאברהם עשית פרד"ס ולקחת ענף וענף אחד מר ואחד מתוק אחד טוב וא' רע אחד מות וא' חיים א' אש וא' מים והרכבת אותם ועשית ויצא מהם אילן בפרדס והוא מורכב מזה ומזה ולי צוית לא תרביע בהמתך כלאים שדך לא תזרע כלאים ורואה אני רבונא דעלמא שהוא מין שלא במינו שהרי זה ממית וזה מחיה היש מין והפוכו כמוהו ואתה אמת וגזירתך אמת, מ"מ ראה חכמיך אשר מסרתנו בידם. ואמרת לא תסור מכל הדברים אשר יגידו לך ימין ושמאל ובאו ואמרו הזאב והכלב כלב כופרי והשועל העיזים והצבאים היעלים הן מין חיה והרחלים והסוס והפרד הפרד והחמור החמור והערוד אע"פ שדומים זה לזה כלאים זה בזה עד שבא ר"מ ואמר כלב קטן והוא כעין שועל ונקרא כלב כופרי הוי כלאים עם כלב גדול עד שארז"ל שיש הרבעה גם בחיות הים. גם אמרז"ל אין מרכיבין שני מיני אילן ולא שני מיני ירקות זה ע"ג זה. ואתה מאריה דאברהם ראה מה עשו ביום הכפורים הוסיפו מחול אל הקודש ולא חשו על העניים שמפסידים מאכלם מצד גזירתם שממהרים לאכול. בא וראה מה שעשו בחלב ועשו תקנה לחטט אחריו ולהוציאו אף שאינו חלב ומזה הגזירה נמנעים ואינם מרבים באכילתם וכן עשו בכל מצותיך ואתה אמרת להם ועשית משמרת למשמרתי ואח"כ מסרתנו בידם ואמרת לא תסור מכל הדברים ואם שכחו זו המצוה לגזור ולגדור מין במינו אטו מין בשאינו מינו, ואם הם לא השיגו בתכלית ההשגה אתה משה רבינו שלמדת מפי הקב"ה כל התורה שבכתב ותורה שבע"פ למה לא שאלת על מה לא גזרו על זו המצוה, ואתה שלמה המלך הקב"ה נטע גן והניחו פרוץ ואתה באת ועשית דלת ונעלת הגן ואח"כ הנחת הדלת בלא מסגרת ומפתח ומצאו הדלת ודחוהו ונכנסו בפרד"ס כענין ד' נכנסו בפרדס וא"כ למה קראת אותו גן נעול והוא אינו נעול, א"ל בני יודע אני בך שאתה בני ומ"מ איני מאמין אם לא שנתוסף ונתחבר עמך רוח אחרת והוא האומר דברים אלה ממ"נ הנה קב"ה הנה משה רבינו הנה שהע"ה וחכמים ז"ל ויענו לך שמהם אתה שואל. א"ל ר' זהו תשובתך, א"ל אם על חלקי איני יכול לענות על חלק אחרים איך אוכל לענות כ"ש שכולם גדולים ועם כולם החכמה והידיעה ומה לי לעשות, רק ובמקום גדולים אל תעמוד, ומ"מ אתה ששואל א"א שלא ידעת ואמור ולך תהיה צדקה, א"ל קב"ה אמת ותורתו אמת וחכמיו אמת וכולם היו במעמד הר סיני וכולם למדו במתיבתא דרקיע וכולם תלמידיו של הקב"ה. וידע בהם שהאמת עמהם כי אדנ"י למדם וכאשר למדו מפי השם כן באו והזהרנו. ועל שהדבר כן מסרנו הקב"ה בידם ואמר לא תסור מכל הדברים אשר יגידו לך ימין ושמאל כי דבריהם הם מימין ומשמאל ואלו הדברים שהוא מימין ושמאל יגידו: