ספר הפליאה/שכב
ד"ה נקראים הוא ובית דינו
[עריכה]נקראים הוא ובית דינו, א"ל בני עטרה הוא ב"ד של ת"ת ופועלת כל דבר ועל ידה העולם נידון, א"ל ר' וידעת בזה איזה כוונה יותר ממה שאמרת, א"ל לא, א"ל דע לך מי שהוא משוגע בשכל יתפייס בדבריך וכי בעלי העבודה גסים בשכל היו ואמרו בלשון משובש יאמרו הוא ודינו, א"ל בני היינו הך. א"ל בתים היו בונים בלא בדיל ומחליק א"כ מה קיום ומה יופי היה בבית ההוא ואמרו בית דינו ולא תקנוה וכמדומה הבית הזה והשמות האלו מאביהם וממשפחותיהם ירשו אותם חלילה כי קב"ה אמר למשה ואין הדבר רק כ"ש הבית שהוא מלא כל טוב, ואמר לי אבי ז"ל דינו של ת"ת הוא הפח"ד ונקרא ב"ד הגדול ודן מה שלמטה ממנו, וכשם שהבית הזה הוא בית של ת"ת כך הוא בית של פחד ר"ל הוא בית של דינו, ובהיות דינו שהוא הפחד בבית אז יקרא ב"ד, וראה ב"ד הגדול הוא הפחד שהחסד דן באותו דין וכשהוא יורד בעטרה אז נק' ב"ד של כ"ג שכן בית דינו במ"ק עולה כ"ג. ונקראים הו"א והי"א, וא"ל בני שניהם כח אחד עולים, א"ל ר' הוא שם של ע"ב שכשם שהויה מתגלגל בצירופי ע"ב כן הו"א, א"ל בני זהו דבר תימא, א"ל ר' אינך מודה לי יהו"ה הוא הת"ת והוא הנקרא הת"ת אם לא יהיה זה כמו זה א"כ למה נקרא הוא, א"ל בני ואמור, א"ל אומר ושים יד לפה כי מפי אבי ז"ל הוא, ה' פעמים ו' ו' פעמים ה', א' פעם ו' ו' פעמים א' הרי כאן ע"ב. ראה והבן קדושת הו"א כמה גדול, א"ל ר' אחר שנתגלגל ועלה בע"ב מדריגות גדולות נכתר בך"ב אותיות התורה, א"ל זה עתה התימא הגדול, א"ל ר' אינו תימא כי מפי אבי ז"ל יצאו הדברים, ודע והבן ה' פעמים א', א' פעמים ה', ו' פעמים א', א' פעמים ו', הרי כאן כ"ב אותיות התורה אשר ב"ך אתפאר הנה הוכתר בכ"ב אותיות התורה, א"ל ר' ראה והבן כמה בתים בונה, הנה בונה ששה וכולים ע"ב, ראה מה עשה השם הזה בנה ו' בתים ונתפס מבית לבית ועולה בע"ב שכל אלו הבתים הוא והא אהו אוה ואה האו עולים ע"ב אז הג' אבנים שהם הו"א נחלקו לי"ח אבנים וצעקו כולם ואמרו חי ה' שנתפס מבית לבית ועולה ע"ב, וכשלקח המעלות האלו לקח מכל בית ובית שכל אחד עולה ע"ב ועלו תל"ב והיו לו י"ח אבנים, והוצרך חציים וחלקם בשוה וצרפם עם תל"ב ועלו אמת, והנה ראה בעיניך ר' הוא אמת הוא אהי"ה, ר"ל הוא אמת במ"ק אהי"ה חיותו של הו"א הנקרא ת"ת, א"ל בני עתה ידעתי שאני חי בעוה"ב שיצא מחלצי בן כמוך. א"ל עדיין מה שמעת, מפ' בראשית לא יצאנו, במצות לא נכנסנו, אבל אם יעזרני אלהים אז תשמע ותראה מה כוחי גדול בנסתרות אלהינו, א"ל בני והוא למה נקרא הי"א, א"ל ר' ולא ראית היא תוך הו"א א"ל לא, א"ל ר' הלכה ונסתרה בהוא והלך הא' והוציאה ממנו, א"ל בני שמא עד עתה שהייתי מדבר ואתה היית שותק מנעתי בר, א"ל ר' לא, א"ל בני ואיך היא נסתרה בהוא, א"ל נעלם ה' הוא י', נעלם ו' הוא ו', הרי י"ו עולים היא, נתחבר הא' של הוא והוציאה מכלל שהוא הנעלם היא מה"ו שהוא הי"א כי עם הא' הוא י"ז הנה שיצאה. ראה עתה והבן שאינה מניחה מכללה כלל, היא ה' פעמים י' י"פ ה' א' פעם י' י"פ א' הרי כאן ק"כ הנה שניהם ק"ק כענין כ"ף ק', והנה צורתו כצורתו שזה ק' וזאת ק', א"ל ר' היא היתה עם הסנהדרין וע"כ אמת עמהם ואינם באים לכלל טעות. וראה והבן מה עשתה הבת לאם לא הניחה לחיות יותר מחשבונה, א"ל עמוקים הם דבריך ופרש אותם, א"ל היא נקראת בתתו של אברהם אבינו ע"ה ושרה אשת אברהם היא האם והי"א היא הבת היא האם ולא היה חיי שרה רק בחשבון מלואה של הי"א ה"א י' אל"ף הרי כאן מאה ועשרים ושבע שנים, א"ל בני ומילוי הי' היכן היא א"ל ו"ד הם ד"ו פרצופים שניהם גוזרים ונקראים השם הגדול השם הנכבד, א"ל בני אם אמר לך אביך סודות נעלמות באלו השמות אמור אותם, וא"ל על שהו' מתגלגל ועולה במ"ח ואהי"ה נקרא הגדול שכן הגדו"ל בגימטריא מ"ח ובמ"ק אהי"ה. וראה והבן שאם תהפכהו הוא גדול"ה וכתיב לך ה' הגדולה וראה מה עושה האשה על שהיא מקבלת האש הגדולה באף נקרא הנכבד שהיא בגימטריא א"ף, וכתוב הגדול הנכבד זה על גבי זה:
הגדול:
הנכבד:
וצרוף הה' עם הה' הוא י', וצרוף ג' עם נ' הוא ג"ן הנה טיול גדול הגן עם הי' והי' עם הגן, א"ל ר' ראה כשהי' בגן אז פושט צורה ולובש צורה שאם תחליף ה"ה בא"ת ב"ש והוא צ"צ ואם תחליף ג"ן הוא ר"ט צרף צ"צ עם ר"ט והוא פש"ט ר"ל פשט צורת הדין שהי' שפ"ט ולבש צורת רחמים. וזה שנשאר מהנכבד כב"ד בהסתלק ה"נ ממנו וכב"ד בגימטריא יהו"ה. וראה והבן ירדו העשר בג"ן ולובש צורת הרחמים שהוא יהו"ה. והנשאר מהגדו"ל בהסתלק ה"ג ממנו הוא דו"ל עולה מ' ומצטייר כ"ו, והנה הכל ברחמים ונקראים יהו"ה אדנ"י הוי"ה רחמים אדנ"י דין, א"ל ר' דרדקי דבי רב יודעים זה, א"ל שמע מאמר אבי ז"ל שהק' לבדו הוא יהו"ה ויהו"ה עולה ק' ואהי"ה, והנה אהי"ה יהו"ה כי נצרף הי' עם חביריו ועלה ע"ב כזה י' י"ה יה"ו יהו"ה הרי כאן ע"ב, נצרף הה' עם חביריו כזה ה' ה"ו הו"ה הרי כאן ל"ב נצרף הו' עם חביריו כזה ו' ו"ה הרי כאן י"ז חברו ע"ב ל"ב י"ז ועולים קכ"א הרי כאן אהי"ה יהו"ה כי הק' לבדו הוא יהו"ה. א"ל בני היאך הק' לבדו יהו"ה, א"ל ר' מא' עד י' קחם לזוגות אב גד הו זח טי והם ה' ובקש ותמשש כמה פעמים תמצא חצי השם שהוא י"ה באלו ה' זוגות לא תמצא רק ג' פעמים י"ה, כי ז"ח הם י"ה, י"ה הם י"ה, ט"ו הם י"ה, הרי כאן ז"ח ט"ו י"ה שהם ג' פעמים י"ה, ולא תמצא בצורה אחרת ובצירוף אחר אם תשקלם אלף פעמים רק אלו שהם ג' פעמים י"ה, ועולים מ"ה הנה חצי השם מ"ה. קח העשר אותיות בפנים אחרים כאלו אי בט גח דז הו וכל אחד מאלו עולה ו"ה והרי ה' פעמים ו"ה עולה נ"ה צרפהו עם מ"ה שיצא לך מי"ה והם מ"ה נ"ה ועולים ק', הנה הוי"ה עולה ק', אם כן יהו"ה שנצרף ועלה ג' פעמים ועולה קכ"א הוא יהו"ה אהי"ה. האמת קו"ף מלא הוא רבוע יהו"ה והוא מ"ן ויאכלו בני ישראל את המן הוא זיו השכינה כי אין מן בעולם כמו זיו השכינה, א"ל בני אמרת לי שהוא מ"ן איך הוא מן, א"ל חייך כך הוא מ"ם נו"ן הוא רבוע יהו"ה ועל שהוא מתוק לחיך נקרא מ"ן, וע"כ אני נשבע לך שרבקה אוהבת את יעקב שכן מ"ן הוא קפ"ו ועולים יעק"ב וד' שהיא רבקה. תרצה לדעת מה אמר לי אבי ז"ל, דע לך בני שהתורה מנענע שם העצם הוא יהו"ה, א"ל בני אמור אותו לי איך הוא יהו"ה מנענע את התורה או התורה מנענע את יהו"ה, א"ל ר' התורה מנענע ה', א"ל בני אמור לי איך הוא, א"ל תורה קדומה חכמת אלהים מנענע את התפארת הנקרא יהו"ה שכן יהו"ה נקודו שב"א חול"ם קמ"ץ ועולים תור"ה, זהו ז"ה שמ"י וז"ה זכר"י העולים תורה ועתה נחלק יהו"ה ששמי רומז בעטרה וזכרי רומז בתפארת, י"ה נקראת עטרה, ו"ה נקראת התפארת צרף י"ה עם שמי ועולים שס"ה ו"ה עם זכרי ועולה רמ"ח ותנה שס"ה לא תעשה בי"ה שמו והרמ"ח מצות עשה בו"ה זכרי צרפם כולם והם תרי"ג. ראה והבן האב שהוא החכמה והיא תורה קדומה מנענע את הת"ת הוא בנו הנקרא יהו"ה מלמדו תרי"ג מצות עשה ולא תעשה ושניהם כלולים, זהו האב חייב ללמוד את בנו תורה שנאמר ולמדתם אותם את בניכם, וזהו אשר אומר לך שאלני אבי ז"ל ושאלתי קמיה קוב"ה ושלח אלי מלאך ואמר לי כל מה ששאלתיו ונכנסתי אל אבי ז"ל וספרתי לו שהשיבו לי ותפשני וחבקני ונשקני וברכני ואמר אשריכם אברהם יצחק ויעקב שיצא זה מחלציכם ולא אמר אשריך קנה ושאלתי אותו ואמר לי אתה ואביך תלמדו תורה לפניהם ותהנו מהם ובן עשר שנים הייתי אז. וראה והבן מה ששאלתי ומה אמר לי אמרתי לו יהו"ה בצירופו עולה ע"ב והוי"ה עולה נ"ח, ר"ל ה' ה"ו הו"ה הוה"י מה רומזים הצירופים האלו ואמר לי אדנ"י ינד"א, והנה צירוף ישר וצירוף מהופך עולה אדנ"י ישר אדנ"י מהופך ואם תצרף ע"ב נ"ח אדנ"י ינד"א עולים ס"ר זהו סרו מהר מן הדרך אשר הוא מ"ן וצ"ף א"כ סר צילם מעליהם, ואלולי משה רבינו שעמד עליהם היו נאבדים וכלים כרגע, וי וי אוי ואוי למי שאינו רודף להשיג ולדעת סתרי תורה שהרי הם סרו מן הדרך ובחרו להם האש לישרף בתוכה ואלולי משה היו נשרפים, ואפ"ה בעבור שהיו משיגים בסתרי תורה זכו להיותם עם משה ולא הזיקם עונם: