ספר המקבים א ו

<< · ספר המקבים א · ו · >>

והמלך אנטיוכוס עבר בארצות העליונות וישמע כי יש עילם בפרס עיר מפוארת בעושר בכסף ובזהב:
והמקדש אשר בתוכה עשיר מאוד ושם מסכי זהב ושריונות ונשק אשר השאיר שם אלכסנדר בן פיליפוס המלך המקדוני אשר מלך בראשונה על היוונים:
ויבוא ויבקש ללכוד את העיר ולבוז אותה ולא יכול כי נודע הדבר לאנשי העיר:
ויתקוממו לו למלחמה ויברח וילך משם בעצב גדול לשוב בבל:
ויבוא איש מבשר לו לפרס כי נהפכו לברוח המחנות אשר הלכו לארץ יהודה:
ויסוג לוסיאס בחיל כבד בראשונה וינס מפניהם ויתחזקו בנשק ובחיל ובשלל רב אשר לקחו מאת המחנות אשר הכו:
ויהרסו את השיקוץ אשר בנו על המזבח אשר בירושלים ואת המקדש הקיפו כבראשונה בחומות גבוהות ואת בית צור עירו:
ויהי כשמוע המלך את הדברים האלה ויבהל ויתחלחל מאוד ויפול למשכב וינגף לחלי מן העצבון כי לא היה לו כאשר קיווה:
ויהי שם ימים רבים כי התחדשה עליו תוגה גדולה ויחשוב כי ימות:
ויקרא לכל אוהביו ויאמר להם נדדה שנה מעיני ולבי נפל עליי מיגון:
ואומר בלבי עד מצוקה כזאת באתי וסערה גדולה אשר אנוכי בה עתה הלא בעל חסד ואהוב הייתי בתוֹקפי:
ועתה אזכור הרעות אשר עשיתי בירושלים וקח את כל כלי הכסף והזהב אשר בה ואשלח להכחיד את יושבי יהודה חינם:
ואדע כי בגלל זה מצאוני כל הרעות האלה והנה גווע אנוכי ביגון רב בארץ נכריה:
ויקרא לפילפוס אחד אוהביו וישימהו על כל ממלכתו:
ויתן לו את כתרו ואת אדרתו ואת טבעתו להדריך את אנטיוכוס בנו ולחנכו למלוך:
וימת שם אנטיוכוס המלך בשנת תשע וארבעים ומאה
וייתן לו את כתרו ואת אדרתו ואת טבעתו להדריך את אנטיוכוס בנו תחתיו אשר חינך מילדותו ויקרא את שמו אֶבְפּטוֹר:
והאנשים מן המצודה היו סוגרים את ישראל סביב המקדש ומבקשים רעות על כל ומשען לגוים:
ויחשוב יהודה להכחידם ויקרא לכל העם לצור עליהם:
ויאספו יחד ויצורו עליהם בשנת חמישים ומאה ויעשו עליהם דייק ומכונות:
ויצאו מהם מן המצור ויתחברו אליהם אחדים מן הרשעים מישראל:
וילכו אל המלך ויאמרו עד מתי לא תעשה משפט ונקמת את אחינו:
אנחנו חפצנו לעבוד לאביך וללכת אחרי דבריו ולשמוע למצוותיו:
ויצורו עליה בני עמנו בגלל זה ויתנכרו לנו וגם אשר מצאו ממנו המיתו ורכושנו בזזו:
ולא נגדנו בלבד שלחו יד כי גם בכל גבולך:
והנה הם חונים היום על המצודה בירושלים ללכדה ואת המקדש ואת בית צור בצרו:
ואם לא תקדמם במהרה גדולות מאלה יעשו ולא תוכל לעצור בעדם:
ויקצוף המלך כשמעו ויאסוף את כל אוהביו שרי חילו ואת אשר על הרכב:
וממלכות אחדות מאיי הים באו אליו צבאות שכירים:
ויהי מספר צבאותיו מאת אלף רגלי ועשרים אלף פרשים ופילים שלושים ושנים יודעי מלחמה:
וילכו דרך אדום ויחנו על בית צור וילחמו ימים רבים ויעשו מכונות ויצאו וישרפון באש וילחמו בגבורה:
וייסע יהודה מן המצודה ויחן אל בית זכריה מול מחנה המלך:
וישכם המלך בבוקר ויַסַע את המחנה בעברתו בדרך בית זכריה ויערכו הצבאות למלחמה ויתקעו בחצוצרות:
ואת הפילים הראו דם ענב ותות להעמיד אותם למלחמה:
ויחלקו את החיות לגדודים ויעמידו לכל פיל אלף איש משוריינים בקשקשים וקובעי נחושת על ראשיהם וחמש מאות פרשים בחור הוכנו לכל חיה:
אלה היו לפני כן במקום שהייתה החיה ולכל אשר תלך היו הולכים יחדיו לא נפרדו ממנה:
ומגדלי עץ עליהם חזקים ומכוסים על כל חיה חגורים עליהם במכונות ועל כל אחד אנשי חיל ארבעה נלחמים מעליהם בן הודו לו:
ושאר הפרשים העמידו מזה ומזה משני עברי המחנה מפחידים ומכסים בגדודים:
וכזרוח השמש על מגיני הזהב והנחושת הזריחו ההרים מהם ולהטו כלפידי אש:
ויפשטו קצת ממחנה המלך על ההרים הגבוהים וקצתם בשפל וילכו לבטח ובמשטר:
ויזועו כל השומעים קול המונם וצעדי ההמון וצלצול הנשק כי היה המחנה גדול מאוד וכבד:
ויקרב יהודה ומחנהו למלחמה ויפלו ממחנה המלך שש מאות איש:
וירא אלעזר חורן אחת החיות משוריינת בשריונות המלך והיא הייתה גבוהה מכל החיות ונראה כי עליה המלך:
ויתן את נפשו להושיע את עמו ולעשות לו שם עולם:
וירץ אליו בגבורה אל תוך הגדוד ויהרוג על ימין ועל שמאל ויפרדו ממנו הנה והנה:
ויבוא אל תחת הפיל ויתקע לו וימיתהו ויפול ארצה עליו וימת שם:
ויראו את גבורת המלכות ועברת הצבאות ויטו מעליה:
ואנשים ממחנה מהלך עלו לקראתם לירושלים ויחן המלך אל יהודה ואל הר ציון:
ויעש שלום עם אנשי בית צור ויצאו את העיר כי לא היה להם שם אוכל להיסגר בה כי שבת הייתה לארץ:
וילכוד המלך את בית צור וישם שם מצב לשמור עליה:
וייחן על המקדש ימים רבים ויעמד שם דייק ומכונות וקלעי אש וקלעי אבנים ועקרבים לירות חצים וקלעים:
ויעשו גם הם מכונות נגד מכונותיהם וילחמו ימים רבים:
ואוכל לא היה באוצרות בהיות השנה השביעים ונמלטים ליהודה מן הגויים אכלו את שארית האוצר:
וישארו במקדש מתי מספר כי חזק עליהם הרעב ויפרדו איש למקומו:
וישמע לוסיאס כי פיליפוס אשר העמיד המלך אנטיוכוס בעודנו חי לחנך את אנטיוכוס בנו למלך:
שב מפרס ומדי והחיל אשר הלך עם המלך אתו וכי הוא מבקש לקחת בידו את דברי המלכות:
וימהר ויאות לשוב ויאמר למלך ולשרי החיל ולאנשים אנחנו הולכים ודלים מיום ליום ואוכל לנו מעט והמקום אשר אנחנו חונים בו חזק הוא ועלינו דברי המלכות:
ועתה ניתן ימים לאנשים האלה ונעשה להם שלום ולכל עמם:
וקיימנו להם ללכת בדתיהם כבראשונה כי רק בגלל דתיהם אשר הפרנו קצפו ויעשו כל אלה:
ויישר הדבר לפני המלך והשרים וישלחו אליהם להשלים ויקבלו:
וישבע להם המלך והשרים אחרי כן יצאו מן המצודה:
ויבוא המלך להר ציון וירא את מצודת המקום ויפר את השבועה אשר נשבע ויצו ויהרוס את החומה מסביב:
וייסע בחפזון וישב לאנטיוכיה וימצא את פיליפוס מושל העיר וילחם בו וייקח את העיר בכוח:

<< · ספר המקבים א · ו · >>