ספר המקבים א ו
<< · ספר המקבים א · ו · >>
- והמלך אנטיוכוס עבר בארצות העליונות וישמע כי יש עילם בפרס עיר מפוארת בעושר בכסף ובזהב:
- והמקדש אשר בתוכה עשיר מאוד ושם מסכי זהב ושריונות ונשק אשר השאיר שם אלכסנדר בן פיליפוס המלך המקדוני אשר מלך בראשונה על היוונים:
- ויבוא ויבקש ללכוד את העיר ולבוז אותה ולא יכול כי נודע הדבר לאנשי העיר:
- ויתקוממו לו למלחמה ויברח וילך משם בעצב גדול לשוב בבל:
- ויבוא איש מבשר לו לפרס כי נהפכו לברוח המחנות אשר הלכו לארץ יהודה:
- ויסוג לוסיאס בחיל כבד בראשונה וינס מפניהם ויתחזקו בנשק ובחיל ובשלל רב אשר לקחו מאת המחנות אשר הכו:
- ויהרסו את השיקוץ אשר בנו על המזבח אשר בירושלים ואת המקדש הקיפו כבראשונה בחומות גבוהות ואת בית צור עירו:
- ויהי כשמוע המלך את הדברים האלה ויבהל ויתחלחל מאוד ויפול למשכב וינגף לחלי מן העצבון כי לא היה לו כאשר קיווה:
- ויהי שם ימים רבים כי התחדשה עליו תוגה גדולה ויחשוב כי ימות:
- ויקרא לכל אוהביו ויאמר להם נדדה שנה מעיני ולבי נפל עליי מיגון:
- ואומר בלבי עד מצוקה כזאת באתי וסערה גדולה אשר אנוכי בה עתה הלא בעל חסד ואהוב הייתי בתוֹקפי:
- ועתה אזכור הרעות אשר עשיתי בירושלים וקח את כל כלי הכסף והזהב אשר בה ואשלח להכחיד את יושבי יהודה חינם:
- ואדע כי בגלל זה מצאוני כל הרעות האלה והנה גווע אנוכי ביגון רב בארץ נכריה:
- ויקרא לפילפוס אחד אוהביו וישימהו על כל ממלכתו:
- ויתן לו את כתרו ואת אדרתו ואת טבעתו להדריך את אנטיוכוס בנו ולחנכו למלוך:
- וימת שם אנטיוכוס המלך בשנת תשע וארבעים ומאה
- וייתן לו את כתרו ואת אדרתו ואת טבעתו להדריך את אנטיוכוס בנו תחתיו אשר חינך מילדותו ויקרא את שמו אֶבְפּטוֹר:
- והאנשים מן המצודה היו סוגרים את ישראל סביב המקדש ומבקשים רעות על כל ומשען לגוים:
- ויחשוב יהודה להכחידם ויקרא לכל העם לצור עליהם:
- ויאספו יחד ויצורו עליהם בשנת חמישים ומאה ויעשו עליהם דייק ומכונות:
- ויצאו מהם מן המצור ויתחברו אליהם אחדים מן הרשעים מישראל:
- וילכו אל המלך ויאמרו עד מתי לא תעשה משפט ונקמת את אחינו:
- אנחנו חפצנו לעבוד לאביך וללכת אחרי דבריו ולשמוע למצוותיו:
- ויצורו עליה בני עמנו בגלל זה ויתנכרו לנו וגם אשר מצאו ממנו המיתו ורכושנו בזזו:
- ולא נגדנו בלבד שלחו יד כי גם בכל גבולך:
- והנה הם חונים היום על המצודה בירושלים ללכדה ואת המקדש ואת בית צור בצרו:
- ואם לא תקדמם במהרה גדולות מאלה יעשו ולא תוכל לעצור בעדם:
- ויקצוף המלך כשמעו ויאסוף את כל אוהביו שרי חילו ואת אשר על הרכב:
- וממלכות אחדות מאיי הים באו אליו צבאות שכירים:
- ויהי מספר צבאותיו מאת אלף רגלי ועשרים אלף פרשים ופילים שלושים ושנים יודעי מלחמה:
- וילכו דרך אדום ויחנו על בית צור וילחמו ימים רבים ויעשו מכונות ויצאו וישרפון באש וילחמו בגבורה:
- וייסע יהודה מן המצודה ויחן אל בית זכריה מול מחנה המלך:
- וישכם המלך בבוקר ויַסַע את המחנה בעברתו בדרך בית זכריה ויערכו הצבאות למלחמה ויתקעו בחצוצרות:
- ואת הפילים הראו דם ענב ותות להעמיד אותם למלחמה:
- ויחלקו את החיות לגדודים ויעמידו לכל פיל אלף איש משוריינים בקשקשים וקובעי נחושת על ראשיהם וחמש מאות פרשים בחור הוכנו לכל חיה:
- אלה היו לפני כן במקום שהייתה החיה ולכל אשר תלך היו הולכים יחדיו לא נפרדו ממנה:
- ומגדלי עץ עליהם חזקים ומכוסים על כל חיה חגורים עליהם במכונות ועל כל אחד אנשי חיל ארבעה נלחמים מעליהם בן הודו לו:
- ושאר הפרשים העמידו מזה ומזה משני עברי המחנה מפחידים ומכסים בגדודים:
- וכזרוח השמש על מגיני הזהב והנחושת הזריחו ההרים מהם ולהטו כלפידי אש:
- ויפשטו קצת ממחנה המלך על ההרים הגבוהים וקצתם בשפל וילכו לבטח ובמשטר:
- ויזועו כל השומעים קול המונם וצעדי ההמון וצלצול הנשק כי היה המחנה גדול מאוד וכבד:
- ויקרב יהודה ומחנהו למלחמה ויפלו ממחנה המלך שש מאות איש:
- וירא אלעזר חורן אחת החיות משוריינת בשריונות המלך והיא הייתה גבוהה מכל החיות ונראה כי עליה המלך:
- ויתן את נפשו להושיע את עמו ולעשות לו שם עולם:
- וירץ אליו בגבורה אל תוך הגדוד ויהרוג על ימין ועל שמאל ויפרדו ממנו הנה והנה:
- ויבוא אל תחת הפיל ויתקע לו וימיתהו ויפול ארצה עליו וימת שם:
- ויראו את גבורת המלכות ועברת הצבאות ויטו מעליה:
- ואנשים ממחנה מהלך עלו לקראתם לירושלים ויחן המלך אל יהודה ואל הר ציון:
- ויעש שלום עם אנשי בית צור ויצאו את העיר כי לא היה להם שם אוכל להיסגר בה כי שבת הייתה לארץ:
- וילכוד המלך את בית צור וישם שם מצב לשמור עליה:
- וייחן על המקדש ימים רבים ויעמד שם דייק ומכונות וקלעי אש וקלעי אבנים ועקרבים לירות חצים וקלעים:
- ויעשו גם הם מכונות נגד מכונותיהם וילחמו ימים רבים:
- ואוכל לא היה באוצרות בהיות השנה השביעים ונמלטים ליהודה מן הגויים אכלו את שארית האוצר:
- וישארו במקדש מתי מספר כי חזק עליהם הרעב ויפרדו איש למקומו:
- וישמע לוסיאס כי פיליפוס אשר העמיד המלך אנטיוכוס בעודנו חי לחנך את אנטיוכוס בנו למלך:
- שב מפרס ומדי והחיל אשר הלך עם המלך אתו וכי הוא מבקש לקחת בידו את דברי המלכות:
- וימהר ויאות לשוב ויאמר למלך ולשרי החיל ולאנשים אנחנו הולכים ודלים מיום ליום ואוכל לנו מעט והמקום אשר אנחנו חונים בו חזק הוא ועלינו דברי המלכות:
- ועתה ניתן ימים לאנשים האלה ונעשה להם שלום ולכל עמם:
- וקיימנו להם ללכת בדתיהם כבראשונה כי רק בגלל דתיהם אשר הפרנו קצפו ויעשו כל אלה:
- ויישר הדבר לפני המלך והשרים וישלחו אליהם להשלים ויקבלו:
- וישבע להם המלך והשרים אחרי כן יצאו מן המצודה:
- ויבוא המלך להר ציון וירא את מצודת המקום ויפר את השבועה אשר נשבע ויצו ויהרוס את החומה מסביב:
- וייסע בחפזון וישב לאנטיוכיה וימצא את פיליפוס מושל העיר וילחם בו וייקח את העיר בכוח:
<< · ספר המקבים א · ו · >>