ספר המקבים א ז
<< · ספר המקבים א · ז · >>
- בשנת אחת וחמישים ומאה יצא דמיטריוס בן סלבקוס מרומי ויעל עם מתי מספר לעיר על הים וימלוך שם:
- ויהי כאשר בא אל בית מלכות אבותיו ויאחזו בני החיל את אנטיוכוס ואת לוסיאס להביאם אליו:
- וייוודע לו הדבר ויאמר אל תראוני את פניהם:
- וימיתום החיל וישב דמיטריוס על כיסא מלכותו:
- ויבואו אליו כל האנשים הפושעים והרשעים מישראל ואלקימוס היה מנהיגם מחפצו לכהן:
- ויאשימו את העם אל המלך לאמור איבד יהודה ואחיו את כל אוהביך וגם אותנו זרה מארצנו:
- ועתה שלח איש אשר תאמין לו והלך וראה את כל החרמה אשר עשה לנו ולמדינת המלך וענש אותם ואת כל אשר עזרו להם:
- ויבחר המלך את בקחידס מאוהבי המלך המושל בעבר הנהר והגדול במלכות ונאמן למלך:
- וישלח אותו ואת אלקימוס הרשע ויקיים לו את הכהונה ויצווהו לעשות נקמה בבני ישראל:
- ויסע ויבוא בחיל גדול לארץ יהודה וישלח מלאכים אל יהודה ואל אחיו בדברי שלום במרמה:
- ולא שמעו לדבריהם כי ראו אשר באו בחיל גדול:
- ויאספו אל אלקימוס ובקחידס קהל סופרים לדרוש צדק:
- וראשונים החסידים היו בבני ישראל ויבקשו מהם שלום:
- כי אמרו איש כהן מזרע אהרון בא בחיל ולא יעשה לנו עוולה:
- וידבר אליהם דברי שלום וישבע להם לאמור לא נבקש לכם רעה ולאוהביכם:
- ויאמינו לו ויקח מהם שישים איש וימיתם ביום אחד כדבר אשר כתב:
- בשר חסידך ודמם שפכו סביבות ירושלים ואין קובר:
- ויפול פחדם ואימתם על כל העם כי אמרו אין בהם צדק ומשפט כי עברו את הברית ואת השבועה אשר נשבעו:
- וילך בקחידס מירושלים ויחן בבית זית וישלח ויאסוף רבים מן האנשים הנמלטים אשר אתו ואחדים מן העם וישחטם אל הבאר הגדולה:
- ויקיים את הארץ לאלקימוס וישאר אתו חיל לעזר לו וילך בקחידס אל המלך:
- וילחם אלקימוס על הכהונה הגדולה:
- ויקבצו אליו כל עוכרי עמם ויתפשו ארץ יהודה ויעשו רעה רבה בישראל:
- וירא יהודה את כל הרעה אשר עשה אלקימוס ואשר אתו בבני ישראל הרעו מן הגויים:
- ויעבור בכל גבולות יהודה מסביב ויעש נקמה באנשים הנמלטים ויעצרו מעבור בארץ:
- וכאשר ראה אלקימוס כי חזק יהודה ואשר אתו ויוודע כי לא יוכל לעמוד בפניהם וישב אל מלך ויאשימם רעות:
- וישלח המלך את ניקנור אחד משריו הנכבדים והשונא והאויב לישראל ויצו עליו להשמיד את העם:
- ויבוא ניקנור לירושלים בחיל גדול וישלח אל יהודה ואחיו במרמה בדברי שלום לאמר:
- אל נא תהי מריבה ביני וביניכם אבוא במתי מעט למען אראה את פניכם בשלום:
- ויבוא אל יהודה וישאלו איש לשלום רעהו והאורבים היו נכונים לחטוף את יהודה:
- ויוודע הדבר ליהודה כי בא אליו במרמה וימהר לשוב ממנו ולא חפץ עוד לראות את פניו:
- וידע ניקנור כי נגלתה עצתו ויצא לקראת יהודה במלחמה אל כפר שלמה:
- ויפלו מאשר עם ניקנור כחמש מאות איש וינוסו אל עיר דוד:
- ואחר הדברים האלה עלה ניקנור אל הר ציון ויצאו מן הכהנים מבית המקדש ומזקני העם לשאול לו לשלום ולהראותו את העולה המקרבת בעד המלך:
- ויהתל בהם וילעג להם ויטמאם וידבר בגאון:
- וישבע באפו לאמור אם לא ימסר יהודה ומחנהו בידי עתה והיה כאשר אשוב בשלום ושרפתי את הבית הזה ויצא בחרי אף גדול:
- ויבואו הכהנים ויעמדו לפני המזבח וההיכל ויבכו ויאמרו:
- אתה בחרת את הבית הזה למען יקרא שמך עליו להיות בית תפילה ותחינה לעמך:
- עשה נקמה באיש הזה ובמחנהו ונפלו בחרב זכור חרפותיהם ואל תתן להם תקומה:
- וילך ניקנור מירושלים ויחן בבית חורון ויבוא לקראתו חיל ארם:
- ויהודה חנה בחדשה בשלושת אלפים איש ויתפלל יהודה ויאמר:
- כאשר חרפו אשור באו מעם מלך אשר יצא מלאכך ויך בהם מאה ושמונים וחמישה אלף:
- כן תגוף את המחנה הזה לפנינו היום וידעו הנשארים כי רעה דיבר אל מקדשך ושפוט אותו כרשעתו:
- ויאסרו המחנות במלחמה כשלושה עשר לחודש אדר וינגף מחנה ניקנור ויפול הוא ראשון במלחמה:
- וכראות מחנהו כי נפל ניקנור וישליכו את נשקם וינוסו:
- וירדפו אותם דרך יום אחד מחדשה עד לבוא גזר ויריעו אחריהם בחצוצורות התרועה:
- ויצאו מכל כפרי יהודה מסביב ויסובו אותם ויפנו אלה נוכח אלה ויפלו כולם בחרב ולא נשאר בהם עד אחד:
- ויקחו את השלל ואת הביזה ואת ראש ניקנור כרתו ואת ימינו אשר שלח בגאון ויביאום ויתלום על יד ירושלים:
- וישמח העם מאוד ויעשו את היום ההוא ליום שמחה גדולה:
- ויקיימו לעשות שנה שנה את היום הזה בשלושה עשר לאדר:
- ותשקוט ארץ יהודה ימים מעטים:
<< · ספר המקבים א · ז · >>