לדלג לתוכן

ספר המקבים א ה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי



  1. ויהי כשמוע הגויים מסביב כי נבנה המזבח וחודש המקדש כבראשונה ויקצפו מאוד:
  2. ויועצו להכחיד זרע יעקב אשר בקרבם ויחלו להמית בעם ולהשמיד:
  3. וילחם יהודה בבני עשיו באדום את עקרבה כי צררו את ישראל ויך אותם מכה גדולה ויכניעם ויקח את שללם:
  4. ויזכור את רעות בני בעון אשר היו לעם לפח ולמוקש בארבם להם על הדרכים:
  5. ויסגרו על ידו במגדלים ויחן עליהם ויחרימם וישרוף את מגדליה באש עם כל אשר בהם:
  6. ויעבור אל בני עמון וימצא יד חזקה ועם רב וטימותאוס ממנהיגם:
  7. ויערוך אתם מלחמות רבות ויינגפו לפניו ויכם:
  8. ויקח את יעזר ואת בנותיה וישב ליהודה:

  9. ויאספו הגויים אשר בגלעד על ישראל אשר בגבולם להכחידם ויברחו לרתימה המבצר:
  10. וישלחו מכתבים אל יהודה ואחיו לאמור נאספו עלינו הגויים מסביבנו להכחידנו:
  11. והם מתכוננים לבוא ולקחת את המבצר אשר נמלטנו שמה וטימותאוס מוליך את מחניהם:
  12. ועתה בואה להצילנו מידם כי נפלו ממנו רבים:
  13. וכל אחינו הנמצאים בארץ טוב הומתו וישבו את נשיהם ואת טפם ואת הרכוש וימיתו שם כאלף איש:
  14. עוד המכתבים נקראים והנה שליחים אחרים באו מן הגליל קרועי בגדים מבשרים כדברים האלה:
  15. לאמור נאספו עליהם מעכו ומצור ומצידון וכל הגליל הגויים לכלותנו:
  16. וכשמוע יהודה והעם את הדברים האלה נאסף קהל גדול להיוועץ מה יעשו לאחיהם לאשר במצוקה ולנלחמים עליהם:
  17. ויאמר יהודה לשמעון אחיו בחר לך אנשים והלכת וגאלת את אחיך אשר בגליל ואני ויונתן אחי נלך אל הגלעד:
  18. וישאר את יוסף בן זכריה ועזריה מנהיגי העם עם שארית החיל ביהודה למשמר:
  19. ויצו להם לאמור עמדו בראש העם הזה ואל תתגרו מלחמה עם הגויים עד שובנו:
  20. ויחולקו לשמעון שלושת אלפים איש ללכת לגליל וליהודה שמונת אלפים לגלעד:
  21. וילך שמעון לגליל ויתגר מלחמות רבות עם הגויים ויחתו הגויים מפניו:
  22. וירדפם עד שערי עכו ויפלו מן הגויים כשלושת אלפים איש וייקח את שללם:
  23. וייקח את אשר מן הגליל ובארבה עם הנשים ועם הטף וכל אשר היה להם ויולך אל יהודה בשמחה רבה:
  24. ויהודה המקבים ויהונתן אחיו עברו את הירדן וילכו דרך שלושת ימים במדבר:
  25. ויפגשו את בני נביות ויפגשום בשלום ויספרו להם את כל הקורות לאחיהם בגלעד:
  26. וכי רבים מהם סגורים אל בצרה ובצר באלים כספן במקדה וקרנים כל הערים האלה בצורות וגדולות:
  27. ובשאר ערי הגלעד הם סגורים ולמחר יתפארו לחנות על המבצרים וללכוד ולהכחיד כולם ביום אחד:
  28. וישב יהודה ומחנהו דרך המדבר לבצרה פתאום וילכוד את העיר ויהרוג כל זכר לפי חרב וייקח את כל שללם וישרפה באש:
  29. ויסע משם לילה וילך עד למבצר:
  30. ויהי בבוקר וישאו את עיניהם והנה עם רב אשר לא היה לו מספר נושאים סולמות ומכונות ללכוד את המבצר וילחמו אותם:
  31. וירא יהודה כי החלה המלחמה וזעת העיר עלתה עד השמים ותרועה וצעקה גדולה:
  32. ויאמר לאנשי החיל הלחמו היום בעד אחינו:
  33. ויצא בשלושה ראשית מאחריהם ויתקעו בחצוצרות ויצעקו בתפילה:
  34. וידע מחנה טימותאוס כי הוא מקבי וינוסו מפניו ויכם מכה רבה ויפלו מהם ביום ההוא כשמונת אלפי איש:
  35. ויט למצפה וילחם אותה וילכדה ויהרוג כל זכורה ויקח את שללה וישרפה באש:
  36. ומשם נסע ויקח את כספן מקדה ובצר ושאר ערי גלעד:
  37. אחר הדברים האלה אסף טימותיאוס מחנה אחר ויחן לפני רפון מעבר לנחל:
  38. וישלח יהודה לרגל את המחנה ויגידו לו לאמור נאספו אליהם כל הגויים מסביבותיכם חיל רב מאוד:
  39. וערביים שכר לעזור להם חונים בעבר הנחל נכונים לבוא עליך למלחמה וילך יהודה לקראתם:
  40. ויאמר טימותאוס לשרי חילו בקרוב יהודה ומחנהו אל נחל המים אם יבוא אלינו בראשונה לא נוכל לעמוד נגדו כי יכול יוכל לנו:
  41. ואם יירא ויחנה בעבר הנחל נעבור אליו ונוכל לו:
  42. וכאשר קרב יהודה אל נחל המים העמיד את שוטרי העם על הנחל ויצו להם לאמור אל תתנו לכל איש לחנות כי אם יבואו כולם למלחמה:
  43. ויעבור אליהם בראשונה וכל העם אחריו וינגפו מפניהם הגויים וישליכו את נשקם וינוסו להיכל בקרניים:
  44. וילכדו את העיר ואת ההיכל שרפו באש עם כל אשר בו וַתֵהָפֵך קרניים ולא יכלו עוד לעמוד לפני יהודה:
  45. ויאסוף יהודה את כל ישראל אשר בגלעד מקטון עד גדול ואת נשיהם ואת טפם ואת רכושם מחנה גדול מאוד ללכת אל ארץ יהודה:
  46. ויבואו עד עפרון והעיר ההיא גדולה על דרך בצורה מאוד לא היה לנטות ממנה ימין ושמאל כי אם היה בתוכה ללכת:
  47. ויסגרו אותם האנשים מן העיר ויסתמו את השערים באבנים:
  48. וישלח אליהם יהודה בדברי שלום לאמור נעברה בארצך לשוב אל ארצנו ואיש לא ירע לכם רק ברגלינו נעבור ולא אבו לפתוח לו:
  49. ויצו יהודה להשמיע במחנה לחנות כל איש במקום אשר הוא בו:
  50. ויחנו אנשי החיל וילחמו את העיר כל היום ההוא וכל הלילה וַתִנתֵן העיר בידו:
  51. ויהרוג כל זכר לפי חרב וישרש אותה ויקח את שללה וילך דרך העיר על ההרוגים:
  52. ויעברו את הירדן אל העמק הגדול לפני בית שאן:
  53. ויהי יהודה מאסף כל הנחשלים ומעודד את העם בכל הדרך עד בואו לארץ יהודה:
  54. ויעלו להר ציון בשמחה וגיל ויקריבו עולות כי לא נפל מהם איש עד שובם בשלום:

  55. ובימים אשר היו יהודה ויהונתן בגלעד ושמעון אחיו בגליל לפני עכו:
  56. שמע יוסף בן זכריה ועזריה שרי החיל על הגבורות והמלחמה אשר עשו:
  57. ויאמרו נעשה גם אנחנו לנו שם והלכנו להלחם אל הגויים אשר בסביבותינו:
  58. ויודיעו לאנשי החיל אשר אתם וילכו אל יבנה:
  59. ויצא גרגיאס מן העיר ואנשיו לקראתם למלחמה:
  60. ויינגף יוסף ועזריה וירדפו עד גבולות יהודה ויפלו ביום ההוא מעם ישראל כאלפיים איש:
  61. ותהי מכה גדולה בעם כי לא שמעו ליהודה ואחיו בחשבם לעשות גבורות גם הם:
  62. והם לא היו מזרע האנשים ההם אשר תשועת ישראל בידם:

  63. והאיש יהודה ואחיו נכבדו מאוד בעיני כל ישראל וכל הגויים באשר נשמע שמם:
  64. ויאספו אליהם מברכים:
  65. ויצא יהודה ואחריו וילחמו את בני עשיו בארץ אשר אל הנגב ויך את חברון ואת בנותיהם ויהרוס את מבצריה ואת מגדליה שרפו מסביב:
  66. ויסע ללכת לארץ פלשתים ויעבור את מרשה:
  67. ביום ההוא נפלו כהנים במלחמה בחפצם לעשות גבורות בצאתם למלחמה באיוולתם:
  68. ויט יהודה אל אשדוד ארץ פלשתים ויהרוס את במותיה ואת עצבי אלוהיהם שרף באש ויבז את שלל הערים וישב ליהודה: