ספר המצוות רמב"ן עשה ב
<< · ספר המצוות רמב"ן · עשה · ב · >>
שנצטוינו לאכול תרומה כשהיא טהורה לא בטומאה והאוכלה בטומאת עצמה עובר בעשה, שנאמר: "בשעריך תאכלנו הטמא והטהור יחדיו", ואמר בגמרא הערל (דף עג:): "והאוכל מהן ממעשר ובכורים בטומאת עצמן לוקה משא"כ בתרומה מילקי הוא דלא לקי בתרומה הא איסורא איכא, מנ"ל אמר קרא: 'בשעריך תאכלנו' לזה ולא לאחר ולאו הבא מכלל עשה עשה", וכן בא עוד בפרק שני ממסכת בכורים בגמרא ירושלמי.
מגלת אסתר[עריכה]
נראה לי שמה שהרב לא מנאה הוא לפי שאין מקום למנות עשה כזה בכלל מצות עשה, שהרי בכל מקום שאמרו בגמרא לאו הבא מכלל עשה עשה, אין רצונם שהעשה ההוא יהיה מצות עשה, רק שאין לוקין על הלאו ההוא לפי שדינה הוא כעובר על מצות עשה שמכין אותו עד שתצא נפשו, וכן משמע בלשון רש"י התם שפירש גבי תרומה וז"ל: "אבל בטומאת עצמה לא מצינו אזהרה אלא איסור עשה הוא דאשכח ביה לקמן בשמעתין" עכ"ל. הנה כי מה שאמרו שהאוכל תרומה טמאה שהוא בעשה פירושו שיש עליו איסור כעובר על עשה ולא שיהא באכלו אותה בטהרה מצות עשה, וגם הסמ"ג סובר כן ממה שהביאו בלאו רנ"ז גבי כהן טמא שאכל תרומה והרב ג"כ הכניסו בפ"ז מהלכות תרומה בלאו זה של כהן טמא וזהו הפירוש בלאו הבא מכלל עשה בכל הגמרא, וכן משמע ג"כ בפרק שלוח הקן (דף ק"מ) בענין צפורי מצורע ששם ג"כ הזכירו מאמר זה מלאו הבא מכלל עשה עשה.
קישורים[עריכה]
קיצור דרך: rmbn/ase2