ספר החינוך (סדר דפוס פרנקפורט)/תקעג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
<< · ספר החינוך (סדר דפוס פרנקפורט) · תקעג· >>


מצוה תקעג - להלוות לנכרי בריבית

שנצטוינו לבקש ריבית מן האומות כשנלוה להם ולא נלוה להם בלא ריבית, ועל זה נאמר "לנכרי תשיך(דברים כג, כא). וכמו כן מותר ללוות מהן בריבית, ואמרו בספרי: "לנכרי תשיך" מצות עשה, "ולאחיך לא תשיך" לא תעשה.

משרשי המצוה שאין ראוי לנו לגמול חסד זולתי אל העם יודעי האל ועובדים לפניו. ובהימנע החסד משאר בני האדם ונעשה אותו לאלו, נבחן כי עיקר האהבה והחמלה עליהם מצד החזיקם בתורת אלקים יתברך. והנה עם הכוונה הזאת יהיה לנו שכר במניעת החסד מהם, כמו בעשותנו אותו אל בני עמנו.

מדיני המצוה מה שאמרו זכרונם לברכה (בבא מציעא עא.) שמצוה להקדים הלוואת ישראל בחינם מהלוואת הגוי בריבית. ומה שאמרו (דף עב.) (פ"ה מהל' מלוה ולוה ה"א) שהגוי שלווה מעות מישראל בריבית, אף על פי שנתגייר, גובה ממנו כל מה שעלה מריבית עד שנתגייר, שלא יאמרו בשביל שלא יפרע הריבית נתגייר. וכעניין שנצטוינו לבקש מהם ריבית, כמו כן מותר לתת להם ריבית, שלא אסר לנו הכתוב אלא ריבית של ישראל, ידוע הדבר. ואמרו זכרונם לברכה (דף עא:) (רמב"ם שם ה"ד) שהגוי שלווה מעות מישראל בריבית וביקש לפרעם לו ומצאו ישראל אחר ואמר לו "תנם לי ואני אתן לך ריבית מהם כדרך שאתה נותן לישראל", הרי זה מותר. ואם העמידו אצל ישראל, אף על פי שנתן הגוי המעות בידו, הואיל ומדעת ישראל נתן, הרי זה ריבית קצוצה. ואמרו זכרונם לברכה (דף ע:) (רמב"ם שם ה"ב) שאף על פי שהריבית שלהם מותר מן הדין, אסור לישראל להלוות להם בריבית קצוצה אלא בכדי חייו כדי שלא יהא רגיל עמו תמיד וילמד ממעשיו. אבל אבק ריבית מהם מותרת אפילו ביותר מכדי חייו, דמשום אבק ריבית לא יהא רגיל עמו כל כך. ותלמיד חכם מותר להלוותו בכל מה שירצה, שאין חשש עליו שילמד ממעשיו, כי "החכמה תעז לחכם(קהלת ז, יט) ותשמרנו לעולם. ויתר פרטיה מבוארים בבבא מציעא פרק איזהו נשך.

ונוהגת בכל מקום ובכל זמן בזכרים ונקבות. והעובר על זה והלווהו בלא ריבית מתורת חסד לבד, לא מתקווה אליו להרוויח עמו מצד אחר או מפני דרכי שלום, בטל עשה זה. והרמב"ן זכרונו לברכה (בהשגתו לשורש השישי ובסוף השגותיו לסהמ"צ) לא ימנה בחשבון המצוות עשה זה, ואמר שהכתוב הזה לא בא אלא ליתן עשה ולא תעשה במלווה לישראל בריבית וזו היא כוונת המדרש בספרי באמרו "זו מצות עשה", וכן נראה כדבריו בגמרא בסוף פרק איזהו נשך. ועם כל זה דרך המלך נלך, לא נטה ימין ושמאל מחשבונו, וגדול הוא מי ששגגותיו ספורות.

קישורים[עריכה]

קיצור דרך: tryg/mcwa/573