ספר החינוך (סדר דפוס פרנקפורט)/תמד
שלא לאכול מעשר שני של יצהר (פירוש: שמן) חוץ לירושלים, שנאמר "לא תוכל לאכל בשעריך וגו' ויצהרך" (דברים יב, יז). כל עניין היצהר כעניין הדגן והתירוש. ושיעור אכילת השמן לחייב עליו הוא בכזית, לפי מה ששמעתי ממורי ישמרו אל, ואף על פי שהוא משקה לאכילה הוא עומד לכל בני אדם, ואם ידענו כי מקצת מן הישמעאלים ישתוהו בטלה דעתם אצל כל בני אדם.
ואל תחשב לומר, שזה הלאו דלא תוכל שיהיה לאו שבכללות שכל ענין וענין הוא לאו בפני עצמו, וכן הוא מפרש במסכת מכות (צ"ל כריתות ד:) אבל מעשר דגן תירוש ויצהר חייב על כל אחד ואחד, וקא פריך התם (מכות יח.) וכי לוקין על לאו שבכללות? ומהדר ליה קרא יתירא הוא, מכדי כתיב "ואכלת לפני יי אלהיך מעשר דגנך תירשך ויצהרך", לכתב רחמנא "לא תוכל לאכל אותם בשעריך" פרשינהו כלהו הכא למה לי? שמע מינה ליחודי להו לאו לכל חד וחד וזה הכתוב של ואכלת הוא בסוף סדר זה, ומה שהזכיר במקרא זה "ובכורות בקרך וצאנך", ואף על פי שהם לכהנים בספרי נדרש כי בא להקיש מעשר לבכור וכו'.
קישורים
[עריכה]קיצור דרך: tryg/mcwa/444