ספר החינוך (סדר דפוס פרנקפורט)/תיד
שנמנע בית דין הגדול או ראש גלותא שלא יעמיד דיין לשפוט את העם שלא למד חכמת התורה וביאור משפטים הישרים והצדיקים. ואפילו היו בו כמה מדות נכבדות, אחר שאינו יודע ובקי בחכמת התורה, אין ראוי למנותו דיין. ועל זה נאמר "לא תכירו פנים במשפט" (דברים א, יז). וכן פירשו ז"ל (ספרי שם) "לא תכירו פנים במשפט", זה הממונה להושיב דיינים. כלומר שאליו באה אזהרה זו. ואמרו ז"ל "שמא תאמר איש פלוני נאה או גבור או עשיר או שיודע בכל לשון, אושיבנו דיין, לכך נאמר "לא תכירו פנים במשפט", לפי שנמצא מזכה את החייב ומחייב את הזכאי ולא מפני שהוא רשע, אלא מפני שאינו יודע.
שורש מצוה זו נגלה הוא לכל.
דיניה כגון מה שאמרו ז"ל (תנחומא שופטים ג) שכשם שצריך הראוי להיות דיין להיות יודע דיני התורה, כמו כן צריך להיות בעל מידות ואדם כשר, שלא יאמר לו הנידון "טול קורה מבין עיניך", כלומר קשוט עצמך ואחר כך קשוט אחרים. הרי הוא אומר בתורה גבי דיינים "אנשים חכמים" (דברים א, יג), כלומר יודעי החכמה לדון דין אמת; "וידועים לשבטיכם", אלו שרוח הבריות נוחה מהם; "אנשי חיל", שהם גיבורים במצוות ומדקדקים על עצמם וכובשים את יצרם עד שלא יהא להם שום גנאי ושום כיעור, ופרקם נאה. ובכלל אנשי חיל שיהיה להם לב אמיץ להציל עשוק מיד עושק, כעניין שנאמר "ויקם משה ויושיען" (שמות ב, יז), ומה משה רבנו עליו השלום עניו, אף כל דיין צריך להיות עניו. ויתר פרטיה מבוארין בסנהדרין ובמקומות אחרים בפיזור.
ונוהגת מצוה זו בכל מקום ובכל זמן. ועובר על זה ומינה דיין שאינו חכם, מחמת עושרו או טוב מידותיו או מאהבתו אותו או מחמת כבוד קרוביו, ביטל עשה זה. ועונשו גדול מאוד, שכל עונש דיני שקר שידין אותו דיין מחיסרון ידיעתו – תלוי עליו, כי הוא הגורם.
ומכלל מצוה זו גם כן לפי הדומה, שכל מי שביררו אותו בני הקהל למנות עליהם ממונים לשום עניין, שישים כל השגחתו וכל דעתו למנות מהם הראויים והטובים, על אותו מינוי שהקהל צריכין אותו. ולא יגור מפני איש למנות מי שאינו ראוי.
אמרו חכמים על מי שהוא מעמיד דיין שאינו הגון כאילו הקים מצבה, שנאמר "ולא תקים לך מצבה" (דברים טז, כב). ואם הוא מקום שיש בו תלמידי חכמים, אמרו שהוא כאילו נטע אשרה, שנאמר "לא תטע לך אשרה כל עץ אצל מזבח ה' אלהיך" (שם, כא). ועוד אמרו שכל הממנה דיין מחמת עושרו, על זה נאמר "לא תעשון אתי אלהי כסף ואלהי זהב" (שמות כ, יט). ועוד האריכו בעניין זה ואמרו (ירושלמי ביכורים ג ג) שדיין שנתן ממון כדי שיתמנה דיין, אסור לעמוד מפניו ומקלין הרבה בכבודו, ואמרו עליו שהטלית שמתעטף בו תהיה בעיניך כמרדעת החמור.
ודרך חכמים הראשונים שבורחין מלהתמנות דיינים אלא במקום שאין גדול מהם.
קישורים
[עריכה]קיצור דרך: tryg/mcwa/414