ספר החינוך (סדר דפוס ויניציה)/עב
מצות הבאת ביכורים
[עריכה]להביא בכורים למקדש, והוא הפרי הראשון שמתבשל באילן שחייבין אנו להביאו שם ולתנו לכהן, ולא כל האילנות במצוה זו מן התורה, אלא שבעת המינים בלבד שנשתבחה בהן ארץ ישראל, והם חטה, ושעורה, גפן, ותאנה, ורמון, זיתים ותמרים, שנאמר (שמות כג יט) ראשית בכורי אדמתך תביא וגו' ובא הפירוש שלא נאמר אלא על שבעה פרות אלו. ולפי הדומה, כי בדרך זו למדו זכרונם לברכה לומר כך, כי אחר שלא הזכירו כל פרות אחרים חוץ מאלו בתורה בשום מקום וצוונו ברוך הוא להביא מארצנו בכורי פירות סתם, באמת יש לדון כי על הפירות שהודיענו בתורה, שהן בארץ ישראל וששבחה בהן, על אותם צוונו. ואפשר כי יש לרבותינו ז"ל עוד הכרח הכתוב בענין, או שמא דברי קבלה הם. וכן היה דרכם להביא אותן. [1] הסמוכין לירושלים מביאין אותן רכים, והרחוקין מיבשין אותן.
משרשי המצוה, כדי להעלות דבר השם יתברך על ראש שמחתנו, ונזכר ונדע כי מאתו ברוך הוא יגיעו לנו כל הברכות בעולם. על כן נצטוינו להביא למשרתי ביתו ראשית הפרי המתבשל באילנות ומתוך הזכירה וקבלת מלכותו והודאתנו לפניו, כי הפרות ויתר כל הטובה מאתו יבאו, נהיה ראוים לברכה ויתברכו פרותינו.
מדיני המצוה, מה שאמרו זכרונם לברכה [2] שהן אסורין לזר כתרומה משנכנסו לירושלים, ומאיזה פירות מביאין מהם בכורים מדרבנן, ושניתנין הבכורים לאנשי משמר, ושטעונין כלי והוא לכהן אם הוא של עץ, ושלא יביאם אדם בערבוב אלא דרך נוי, כגון שמשים הוצין או עלין בסל בין כל מין ומין, ומקיף אשכלות ענבים לסל של תאנים על שפתו, ומביאין בידיהן תורים ובני יונה לכבוד הבכורים ונותנין אותם לכהנים, וכיצד היו מעלין אותן, והשמחה שהיו עושין עליהן המביאים אותם והיוצאים לקראתם, והמזמורים שהיו קוראין סמוך לעיר -- פרטיה מבוארים במסכת בכורים (פרק ג)[3].
ונוהגת בזמן הבית בזכרים, ובפירות ארץ ישראל וסוריא ועבר הירדן, אבל לא בפירות חוצה לארץ. והעובר עליה, בטל עשה.
הערות
[עריכה]- ^ (משנה בכורים ג ג)
- ^ (מכות יט ב)
- ^ (פ"ד מהל' בכורים)