משנה בכורים ג ג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר זרעים · מסכת בכורים · פרק ג · משנה ג | >>

כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית


משנה זו במהדורה המבוארת

[עריכה]

הקרובים מביאים התאנים והענבים, והרחוקים מביאים גרוגרות וצמוקים.

והשור הולך לפניהם, וקרניו מצפות זהב, ועטרה של זית בראשו.

החליל מכה לפניהם, עד שמגיעים קרוב לירושלים.

הגיעו קרוב לירושלים, שלחו לפניהם ד, ועטרו את בכוריהם.

הפחות, הסגנים והגזברים יוצאים לקראתם.

לפי כבוד הנכנסים היו יוצאים.

וכל בעלי אמניות שבירושלים עומדים לפניהם ושואלין בשלומם, אחינו אנשי המקום פלוני, באתם לשלום.


נוסח הרמב"ם

[עריכה]

הקרובים מביאין תאנים וענבים והרחוקים מביאין גרוגרות וצימוקים והשור הולך לפניהם וקרניו מצופות זהב ועטרה של זית בראשו והחליל מכה לפניהם עד שהן מגיעין קרוב לירושלים הגיעו קרוב לירושלים שלחו לפניהם ועטרו את ביכוריהן והפחות והסגנים והגזברין יוצאין לקראתם לפי כבוד הנכנסין היו יוצאין וכל בעלי אומנייות שבירושלים עומדין לפניהם ושואלין בשלומן אחינו אנשי מקום פלוני באתם בשלום.

פירוש רבי עובדיה מברטנורא

[עריכה]

תאנים וענבים - כשהם לחים:

והרחוקים - מירושלים ואין בכוריהם יכולים להתקיים כל כך:

מביאין גרוגרות וצמוקים - תאנים וענבים יבשים:

השור הולר לפניהם - ומקריבין אותו שלמים:

ועטרה של זית בראשו - אית דאמרי לפי שהוא קרוב לארץ יותר מכל שאר אילנות שבשבעת המינים, דכתיב (דברים ח) ארץ זית שמן. ואית דאמרי לפי שאין בכל שאר אילנות של שבעת המינים אילן יפה ועלהו רענן כמו הזית:

ועטרו את בכוריהם - וכיצד מעטרים, מי שהיו בכוריו גרוגרות מעטרן בתאנים לחים מי שהיו בכוריו צמוקים מעטרן בענבים לחים ואם מביאים ענבים היה מראה הטובים והיפים שבכולם מלמעלה ה:

הפחות - סגני כהונה ו:

והגזברים - הממונים על ההקדש:

ולפי כבוד הנכנסים - לפי רוב הנכנסים היו יוצאים אם מרובים מרובים ואם מועטים מועטים:

וכל בעלי אומניות שבירושלים עומדים מפניהם - אף על גב דאין בעלי אומניות חייבין לעמוד מפני תלמידי חכמים בשעה שעוסקים במלאכתם כדי שלא יתבטלו ממלאכתם, מכל מקום היו חייבים לעמוד מפני מביאי בכורים דחביבה מצוה בשעתה. ומטעם זה עומדים מפני נושאי המטה שהמת בה ומפני נושאי התינוק לברית מילה:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

[עריכה]

(ד) (על המשנה) שלחו לפניהם. שלוחים להודיע לאנשי ירושלים:

(ה) (על הברטנורא) וה"ה לשאר פירות. וז"ל הר"מ אם היה הכל רטובים היה מראה הטוב והיפה שבכלם:

(ו) (על הברטנורא) ולפ"ז הם על מינוי אחד הונחו. אבל לשון הר"מ והסגנים. ולפ"ז נראה דהסגנים סגני לויה הם. וסגני כהונה קורא בשם יותר נכבד והוא פחות ומעין שם ממשלה הוא כמו זרובבל פחת יהודה (נחמיה ה):

פירוש תוספות יום טוב

[עריכה]

והחליל. עי' בפי' משנה דלקמן ומ"ג פ"ב דערכין ומ"ש שם.

שלחו לפניהם. שלוחים להודיע לאנשי ירושלים. הרמב"ם בחבורו סוף פ"ד:

ועטרו את בכוריהם. עיין במ"ט וי'. ומה שכתב הר"ב ואם מביאים ענבים היה מראה הטובים וכו'. הוא הדין לתאנים ושאר פירות. וז"ל הרמב"ם ואם היו הכל רטובים היה מראה הטוב והיפה שבכולם:

הפחות. פי' הר"ב סגני כהונה. וכן פי' הרמב"ם. ולכאורה כונתם דהפחות הסגנים דתנן הם שני שמות נרדפים ועל מינוי אחד הונחו. אבל ל' הרמב"ם בחבורו ספ"ד כתב הפחות והסגנים ולפ"ז נראה דהסגנים סגני לויה. וכלפי סגני לויה קורא לסגני כהונה בשם יותר נכבד והוא הפחות ששם זה מעין שם מלוכה הוא כמה דאת אומר (חגי א) זרובבל פחת יהודה (נחמיה ה) לחם הפחה לא אכלתי. ואין להגיה במשנה והסגנים בוי"ו שכן אתה מוצא שם חם ויפת. יששכר זבולון ובנימין (ורבים) [וכן רבים]:

קישורים נוספים