ספרי על דברים כב ג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< ספרי על דברים • פרק כב >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • 



מט.

וכן תעשה לחמורו . (היתה חמור) עושה והיא אוכלת.

(ב"מ כט) כסות, מנערה אחת לל' יום; שוטחה לצרכה, אבל לא לכבודו.

כלי כסף וכלי נחשת, משתמש בהם לצרכו, אבל לא לשחקן.

(ב"מ ל) כלי עץ, משתמש בהם כדי שלא ירקבו.

[אין לי אלא אלו בלבד, שאר אבדה מנין? תלמוד לומר לכל אבדת אחיך . אם כן,] (ב"מ כז) אף השמלה היתה בכלל כל אלו, ולמה יצאת? להקיש אליה - מה שמלה מיוחדת, שיש לה סימנים ויש לה תובעים; כך כל שיש לו סימנים ויש לו תובעים.

(אין לי אלא אלו בלבד, שאר אבדה מנין? תלמוד לומר לכל אבדת אחיך ).

נ.

אשר תאבד ממנו . פרט לפחות משוה פרוטה. ר' יהודה אומר, " ומצאת ", פרט לפחות משוה פרוטה.

לא תוכל להתעלם . ליתן עליו בלא תעשה.


ראו גם: התורה והמצוה על דברים כב ג - פירוש מלבי"ם על הספרי.


<< · ספרי על דברים · כב · ג · >>



קיצור דרך: mdrjhlka-dm-22-03