לדלג לתוכן

ספרי על דברים כב ג

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | ספרי על דבריםפרק כ"ב • פסוק ג' | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


דברים כ"ב, ג':

וְכֵ֧ן תַּעֲשֶׂ֣ה לַחֲמֹר֗וֹ וְכֵ֣ן תַּעֲשֶׂה֮ לְשִׂמְלָתוֹ֒ וְכֵ֣ן תַּעֲשֶׂ֗ה לְכׇל־אֲבֵדַ֥ת אָחִ֛יךָ אֲשֶׁר־תֹּאבַ֥ד מִמֶּ֖נּוּ וּמְצָאתָ֑הּ לֹ֥א תוּכַ֖ל לְהִתְעַלֵּֽם׃



מט.

וכן תעשה לחמורו . (היתה חמור) עושה והיא אוכלת.

(ב"מ כט) כסות, מנערה אחת לל' יום; שוטחה לצרכה, אבל לא לכבודו.

כלי כסף וכלי נחשת, משתמש בהם לצרכו, אבל לא לשחקן.

(ב"מ ל) כלי עץ, משתמש בהם כדי שלא ירקבו.

[אין לי אלא אלו בלבד, שאר אבדה מנין? תלמוד לומר לכל אבדת אחיך . אם כן,] (ב"מ כז) אף השמלה היתה בכלל כל אלו, ולמה יצאת? להקיש אליה - מה שמלה מיוחדת, שיש לה סימנים ויש לה תובעים; כך כל שיש לו סימנים ויש לו תובעים.

(אין לי אלא אלו בלבד, שאר אבדה מנין? תלמוד לומר לכל אבדת אחיך ).

נ.

אשר תאבד ממנו . פרט לפחות משוה פרוטה. ר' יהודה אומר, " ומצאת ", פרט לפחות משוה פרוטה.

לא תוכל להתעלם . ליתן עליו בלא תעשה.


ראו גם: התורה והמצוה על דברים כב ג - פירוש מלבי"ם על הספרי.




קיצור דרך: mdrjhlka-dm-22-03