ספרי על במדבר יט יב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | ספרי על במדברפרק י"ט • פסוק י"ב | >>
ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


במדבר י"ט, י"ב:

ה֣וּא יִתְחַטָּא־ב֞וֹ בַּיּ֧וֹם הַשְּׁלִישִׁ֛י וּבַיּ֥וֹם הַשְּׁבִיעִ֖י יִטְהָ֑ר וְאִם־לֹ֨א יִתְחַטָּ֜א בַּיּ֧וֹם הַשְּׁלִישִׁ֛י וּבַיּ֥וֹם הַשְּׁבִיעִ֖י לֹ֥א יִטְהָֽר׃


הוא יתחטא בו - אין תלמוד לומר "בו", אלא בו - באפר שנעשית כתיקונו:

ביום השלישי וביום השביעי - בא הכתוב ולימד על המטמא במת, שטעון הזייה ג' וז'. אתה אומר לכך הוא בא, או לא בא אלא אם הזה בג' - יטהר ביום ז', או אם לא הזה בג' - יטהר בז'? - ת"ל "אם לא יתחטא". ועדין אני אומר: מפני מה לא טהור בז'? - מפני שלא הזה בג', אבל אם הזה בג' יטהר בז'? - ת"ל "וחטאו ביום הז'", שינה עליו הכתוב לפסול.

ואם לא יתחטא ביום הג' - למה נאמר? לפי שהוא אומר "ואיש אשר יטמא ולא יתחטא", על טומאת מקדש וקדשיו הכתוב ענש כרת. או לא ענש כרת אלא על הזיה? ת"ל "ואם לא יתחטא ביום הג' וביום הז' לא יטהר": עונשו לא יטהר, ואין עונשו כרת!