ספרי על במדבר יט כב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

וכל אשר יגע בהם הטמא יטמא - למה נאמר? לפי שהוא אומר בחלל חרב, בא הכתוב ולימד על החרב שהיא טמאה טומאת ז' - הנוגע בה טמא טומאת ז'. הא למדנו לכלים ואדם.

כלים ואדם וכלים מנין? ת"ל וכבסתם בגדיכם, הא למדנו לכלים ואדם וכלים.

כלים וכלים מנין? אמרת ק"ו הוא: ומה כלים הנוגעים באדם הנוגע / בכלים הנוגעים במת - הרי הן טמאים; כלים הנוגעים בכלים וכלים הנוגעים במת - דין הוא שיהיו טמאים.

כלים באדם מנין? אמרת ק"ו הוא: ומה אם כלים הנוגעים בכלים - טמאים; כלים הנוגעים באדם הנוגע במת - דין הוא שיהו טמאים! או יהיה אדם מקבל טומאה מן המת לטמא את חבירו טומאת ז'? אמרת ק"ו הוא: ומה כלים, שהם טמאים על גבי משכב ומושב, הרי הם מקבלים טומאה מן המת לטמא אדם טומאת ז' - אדם, שמטמא משכב ומושב - אינו דין שיהיו מקבלים טומאה מן המת לטמא את חבירו טומאת ז'?! ת"ל והנפש הנוגעת תטמא עד הערב: טומאת ערב מטמא, ואין מקבל טומאה מן המת מלטמא את חבירו טומאת ז'.

או שמטמא בהיסט? אמרת ק"ו: ומה נבילה קלה, הרי מטמאה בהיסט - מת חמור, אינו דין שמטמא בהיסט? ת"ל וכל אשר יגע: במגע הוא מטמא, ואין מטמא בהיסט:

<< · ספרי על במדבר · יט · כב