ספרא (מלבי"ם)/פרשת שמיני/פרשה ד

[א] "ולאלה תטמאו" -- יכול לכל האמור בענין, ומה אמור בענין -- בהמה וחיה ועופות ודגים וחגבים -- יכול יהא אבר מן החי מטמא בכולם? תלמוד לומר 'בהמה'.

אוציא את הדגים הגדלים בים שאין מקבלים טומאה ולא אוציא החגבים? תלמוד לומר "מפרסת".
אוציא את החגבים שאין למינם טומאה ולא אוציא את העופות שיש למינם טומאה? תלמוד לומר "פרסה".

אוציא את העוף הטמא ולא אוציא את העוף הטהור?

ודין הוא! ומה אם בהמה --שאינה מטמאה בגדים אבית הבליעה-- אבר מן החי ממנו מטמא, עוף --שמטמא בגדים אבית הבליעה-- אינו דין שיהא אבר מן החי מטמא?!
תלמוד לומר "ושסע".

אין לי אלא בהמה טהורה; בהמה טמאה מנין? תלמוד לומר "לכל הבהמה".
חיה טהורה מנין? תלמוד לומר "מפרסת".
חיה טמאה מנין? תלמוד לומר "פרסה".
לשסועים מנין? תלמוד לומר "ושסע".
לאין שסועים מנין? תלמוד לומר "איננה שוסעת".
מעלת גרה בבהמה מנין? תלמוד לומר 'מעלה גרה'.
שאין מעלה גרה מנין? תלמוד לומר "איננה מעלה".
והלא חזיר מפריס ומשוסע, יכול לא יהא אבר מן החי ממנו מטמא? תלמוד לומר 'גרה איננו מעלה טמא הוא'.

[ב] במה הכתוב מדבר?

[ג]

והלא דין הוא! טמא באדם וטמא בבהמה. מה אדם אבר מן החי מטמא הימנו, אף בהמה יהא אבר מן החי מטמא הימנה.
[ד] הין?! אם החמיר באדם בטומאה חמורה -- נחמיר בבהמה בטומאה קלה?!
אני אדיננו מן שרצים הקלים! טימא בבהמה טימא בשרץ. מה שרץ אבר מן החי ממנו מטמא אף בהמה יהא אבר מן החי ממנה מטמא!
[ה] הין?! אם החמיר בשרץ שעשה דמו כבשרו -- נחמיר בבהמה שלא עשה דמה כבשרה?!
אני אדיננו מן אבר מן המת! שאין איסורו נוהג בבני נח כישראל - הרי הוא מטמא, אבר מן החי --שאיסורו נוהג בבני נח כישראל-- אינו דין שיטמא!?
לא! אם אמרת באבר מן המת -- שהבשר הפורש ממנו טמא, תאמר באבר מן החי שהבשר הפורש ממנו טהור! והואיל והבשר הפורש ממנו טהור - לא יטמא!
תלמוד לומר 'כל הנוגע והנושא' -- לרבות אבר מן החי.

[ו] יכול אף בשר הפורש מן החי יטמא?

תלמוד לומר (ויקרא יא, לט) (שם, כד) 'נבלה'. מה נבלה שאין לה חלופין אף אבר מן החי שאין לו חלופים, דברי ר' יוסי הגלילי.
רבי עקיבא אומר מה נבלה גידים ועצמות אף אבר מן החי גידים ועצמות.
רבי אומר מה נבלה כברייתו -- בשר גידים ועצמות, אף אבר מן החי כברייתו -- בשר גידים ועצמות.

[ז] "הנוגע...יטמא עד הערב" ואין הנוגע מטמא בגדים.

והלא דין הוא! ומה אם משא --מועט-- הרי הוא מטמא בגדים, מגע --מרובה-- אינו דין שיטמא בגדים?!
תלמוד לומר "הנוגע...יטמא עד הערב" ואין הנוגע מטמא בגדים.

[ח] "הנושא...יכבס בגדיו" -- מלמד שהנושא מטמא בגדים.

והלא דין הוא! ומה אם מגע --מרובה-- אינו מטמא בגדים, משא --מועט-- אינו דין שלא יטמא?!
תלמוד לומר "הנושא...יכבס בגדיו"-- מלמד שהנושא מטמא בגדים.

[ט]

יכול אף הציפה? תלמוד לומר 'בגד'.
אי בגד, יכול בגד גדול לבן - מטמא בזב ומטמא בנגעים; ומנין גדול צבוע? קטן לבן? קטן צבוע? עד שאתה מרבה שביץ של סבכא והגלגלים? תלמוד לומר 'בגד' 'בגדיו' (ויקרא יא: כה, כח, מ, מ) -- ריבה.
מנין לעשות שאר כלים כבגדים? תלמוד לומר "וטמא".
יכול יטמא אדם וכלי חרס? תלמוד לומר 'בגד' -- בגד הוא מטמא ואינו מטמא אדם וכלי חרס.
מנין לרבות הציב היוצא ממנו ושערה שכנגדו? תלמוד לומר "וטמא".