ספרא על ויקרא ד לא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | ספרא על ויקראפרק ד' • פסוק ל"א | >>
ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • י • יא • יב • יג • יד • טו • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל • לא • לב • לג • לד • לה • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


ויקרא ד', ל"א:

וְאֶת־כׇּל־חֶלְבָּ֣הּ יָסִ֗יר כַּאֲשֶׁ֨ר הוּסַ֣ר חֵ֘לֶב֮ מֵעַ֣ל זֶ֣בַח הַשְּׁלָמִים֒ וְהִקְטִ֤יר הַכֹּהֵן֙ הַמִּזְבֵּ֔חָה לְרֵ֥יחַ נִיחֹ֖חַ לַיהֹוָ֑ה וְכִפֶּ֥ר עָלָ֛יו הַכֹּהֵ֖ן וְנִסְלַ֥ח לֽוֹ׃






[ז] "וְאֶת כָּל חֶלְבָּהּ יָסִיר כַּאֲשֶׁר הוּסַר חֵלֶב מֵעַל זֶבַח הַשְּׁלָמִים". מה פירש בזבח השלמים: חלב תותב קרום ונקלף ושתי הכליות ויותרת; אף כאן-- חלב תותב קרום ונקלף ושתי הכליות ויותרת.


[ח] "וְכִפֶּר עָלָיו" (ויקרא ד, כו) (שם, לא) (שם, לה)-- שתהא כפרה לשמו;   שלא יכפר לשנים כאחת;    שיהיה כהן מכפר על ידי עצמו.

"ונסלח לו"-- אין משיירין לו ליום הכפורים.   או יכול אף על פי שישב ולא הביא?   תלמוד לומר "לו".