ספרא על ויקרא ד ה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | ספרא על ויקראפרק ד' • פסוק ה' | >>
ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • י • יא • יב • יג • יד • טו • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל • לא • לב • לג • לד • לה • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


ויקרא ד', ה':

וְלָקַ֛ח הַכֹּהֵ֥ן הַמָּשִׁ֖יחַ מִדַּ֣ם הַפָּ֑ר וְהֵבִ֥יא אֹת֖וֹ אֶל־אֹ֥הֶל מוֹעֵֽד׃






[ה] "ולקח"-- נאמרה כאן 'לקיחה' ונאמרה להלן 'לקיחה' (שמות כד, ו); מה 'לקיחה' אמורה להלן בכלי, אף כאן-- בכלי.


[ו] "ולקח הכהן המשיח"-- אין לי אלא המשיח בשמן המשחה; מרובה בגדים מנין?   תלמוד לומר (ויקרא ד, טז) "הכהן".   [כהן הדיוט מנין? תלמוד לומר (ויקרא ד, ה) "הכהן".][1]

אם סופינו לרבות כהן אחר, מה תלמוד לומר "ולקח הכהן המשיח"?   אלא מצוה שיקבל כהן המשיח, ואם קבל כהן אחר-- עבודתו כשרה.


[ז] "מדם הפר"-- מדם הנפש; לא מדם הבשר ולא מדם התמצית. מן הפר יקבל.


"והביא אֹתו"-- כשר ולא פסול.   "אֹתו אל אהל מועד"-- למעט קרבנו למצוה יחידית שלא ינתן מדמו על מזבח הזהב.


  1. ^ עי' במלבי"ם. דלא צריך קרא לרבות מרובה בגדים בפר כהן משוח - ויקיעורך