סמ"ק/רעט
רמב"ם הלכות חנוכה פ"ג. סמ"ג עשין דרבנן סימן ה' טור ח"מ סימן תרע.
להדליק נר של חנוכה. הלכה כרב ורבי יוחנן דאמרי נר חנוכה שכבתה אין זקוק לה. ואסור להשתמש לאורה. ואסור להרצו' מעות כנגד נר של חנוכה ולא מלאכה אחרת. גם שלא לאכול שאפילו בשעת הסכנה שמניח על שלחנו צריך נר אחרת להשתמש בה. וזמן הדלקתם רק עד שתכלה רגל מן השוק ומשם ואילך ליכא פרסומי ניסא. ואין מצוה בהדלקתם. והני מילי לקדמונים שהיו מדליקין ברשות הרבים וליכא פרסומי לאחר שכלה רגל מן השוק אבל לדידן דמדליקין בפנים ליכא פרסומ' אלא לבני הבית יכול להדליק כל הלילה עד עמוד השחר (ר"פ א) ואמר רב הונא חצר שיש לה שני פתחים לשני צידי ר"ה צריך להדליק בכל פתח משום חשד של עוברי דרכי' דאיכא דחלפי בהא ולא חלפי בהא ואיכא דחלפי בהא ולא חלפי בהא. והיינו לדידהו דמדליקים בחוץ אבל לדידן דמדליקין בפנים ליכא משום חשד ואין צריך להדליק רק בפתח אחד דבני בית ידעי שהשני פתחי' של איש אחד הן. והלכה כבית הלל דאמרי יום ראשון מדליק אחד מכאן ואילך מוסיף בכל לילה נר אחד וליל ראשונה מברך ג' ברכות להדליק נר של חנוכה. ושעשה נסים. ושהחיינו מכאן ואילך מברך ב' להדליק ושעשה נסים. דכל יומא הוה ניסא. ונר שהניחה למעלה מעשרים אמה פסולה. ובתוך י' טפחים הוי מצוה מן המובחר. ומניחה לצד שמאל של כניסת פתח הבית כדי שתהא מזוזה מימין ונר חנוכה משמאל (ר"פ ב) וצריך להניחה בטפח הסמוך לרשות הרבים ואם בדלת עצמו מניחה יניחנה מחציו של כניסה לצד שמאל ונר של שמן שיש לה שני פיות עולה לב' נירות קערה שהקיפה פתילות (ר"פ ג) אפילו לאחד אינו עולה ואם כפה כלי עליה עולה לכמה נרות. מותר להדליק מנר מצוה לנר מצוה דהלכה כשמואל דאמר מדליקין מנר לנר ומותר להדליק קיסם מנר של שבת כדי להדליק נר של חנוכה או איפכא וכן להדליק ממנו נר אחרת מצוה דכותיה אבל של חול אסור להדליק מנר של מצוה אם אין מדליק מאותה של חול נר אחרת של מצוה. ובחורים שהם בבית של רבם או בבית של אחרים משתתפין עם בעל הבית בפרוטות ואם יש להם אשה המדלקת בתוך ביתם אינם צריכים נשים חייבות בנר חנוכה (הג' א) שאף הן היו באותו הנס. והרואה נר חנוכה מרחוק (הג' ב) ואינו בשום מקום שיכול להדליק כגון בספינה יום ראשון מברך שתים שעש' נסים ושהחיינו מכאן ואילך שעשה נסים לבד. במסכת תעניות איתא בגולה עשרים ואחד יום יחיד גומר את ההלל ואלו הם שמונת ימי חנוכה ותשעה ימי החג ושני ימים טובים ראשונים של פסח. ושני ימים טובים של עצרת ופי' רבינו תם דאפי' צבור קרויין יחיד (הג' ג) כיון שאין כל ישראל יחד:
נשלמו מצות יום ששי. תהלה למרים ראשי. ובע"ה רועי. אחל יום השביעי במצות שבתות וימים טובים וגם כל מצות התלויות במילה כנגד לא תנאף שהוא דבור שביעי והא לך מצות עשה של שבת:
מפרשים[עריכה]
הגהות רבינו פרץ[עריכה]
ונכון להדליק בעוד שכל בני הבי' ניעורין ולשיעורא פסק השר רבי שמשון גם עכשיו והיה מצריך לעשות פתילות ארוכות.
אך בבית הכנסת מדליקין בימין דליכא מזוזה: ועוד דומיא דמנורה דמקדש שהיתה בימין עכ"ל.
מכאן נראה שאין להדליק נר של חנוכה בעגול כדרך שעושין בבית הכנסת שנועצים מסמרים בעגול דהא דמי לקערה אך לקובען בשורה בלא עגול אין לחוש.
הגהות חדשות[עריכה]
רעט[עריכה]
דאף הן היו באותו הנס שנעש' הנס ע"י יהודית סמ"ג:
ואינו בשום מקום ואינו נשוי סמ"ג:
כיון שאין כל ישראל יחד. כמו שחיטת פסחים ועיין תוספ' ועיין מזרחי על הסמ"ג שמאריך בזה: