סמ"ק/רעח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
<< · סמ"ק · רעח · >>


רמב"ם פ"ה דהלכות שבת: סמ"ג עשין סימן ל': טא"ח סימן רסג:

להדליק נר שבת בערב שבת בשמן טוב: ובפתילה טובה והם שנויים בפרק במה מדליקין וזפת ושעוה וחלב אשר פסלו חכמים היינו בתורת שמן אבל בתורת פתילה מותר כגון נר של שעוה וכן כל הפסולים בין בשמן בין בפתילה היינו בכל מקו' הבית שמשתמשין בו. והמדליק צריך שידלוק ברוב היוצ'. וכרך דב' שמדליקין על דב' שאין מדליקין אין מדליקין (ר"פ א) ולהקפו' מותר ומספקא לן אי הלכה כרב ברונא דאמר חלב מהותך וקרבי דגים שנימוחו נותן לתוכן (הג' א) שמן כל שהוא ומדליק יש חכמי' שמצוין לברך ויש מצוין שלא לברך משום דחוב' היא כדאמ' הדלק' הנר בשבת חובה. אך נהגו לברך בארץ הזאת על פי ר"ת ולא דמי לחובה דמים אחרונים דאין לברך דהתם משום סכנה ומן הדין הוא דאין מברכין אבל הכא חובה דמצוה.

מפרשים[עריכה]

הגהות רבינו פרץ[עריכה]

(הג' א) ומכל מקום ויותר לתת גמי בתוך הפתילה כדי להעמידה כמו שרגילין לעשות בנרות של בית הכנס' כיון שאינו חושש בהדלקת הנר רק כדי לזקוף הפתילה:

הגהות חדשות[עריכה]

רעח[עריכה]

ומ"מ מותר כו' עיין בהר"ן פרק ב"מ:

שמן כ"ש ומדליק. והרי"ף פסק לקולא והביא בסתם דברי רב ברונא כיון דהוי מד"ס: