סמ"ק/סז
רמב"ם הלכות עכו"ם פרק מ' סמ"ג לאוין סי' מ"ה ומ"ו טור י"ד קמה
שלא להנות מצפוי עבודת עכ"ום דכתיב (דברים ז') לא תחמוד כסף וזהב עליהם ולקחת לך ואפי' (הג' א) דבר שאין בו (הג' ב) תפיסת יד (הג' ג) כגון הר הנעבד אע"פי שההר אינו נאסר (הג' ד) מכל מקום הציפוי נאסר:
מפרשים
[עריכה]הגהות רבינו פרץ
[עריכה]הגהות חדשות
[עריכה]סז
[עריכה]מצפוי. שמצפים ע"ז לנוי.והוי כמו משמשי ע"ז. רמב"ם וסמ"ג:
תפיסת יד. והיינו שלא עשאו אדם. או הגביהו אדם. והיה נכון להגיה בדברי רבינו תיבת אדם. וכן הוא ברמב"ם ובסמ"ג ובש"ס פ"ג מע"ז:
כגון הר הנעבד. דההר אינו נאסר דילפינן לה מדכתיב אבד תאבדון וגו' את אלהיהם על ההרים. ודרשינן אלהיהם על ההרים ולא ההרים אלהיה' כלומר דהצלמים ופסילים שעל ההרים קרויין אלהיהם ולא ההרים עצמן נירויין אלההי'. כיון שאין בהם תפיסת ידי אדם. וה"ה לאילנות המחוברין שלא נטען מתחילה לכך. ומעינות וכל מחובר. ולזה כתב רבינו כגון הר הנעבד:
מכ"מ הצפוי נאסר. דדרשינן עליהם כל שעליהם. בין בתלוש ובין במחובר. ומשמע מדברי הסמ"ג ורבינו דאף אם אין הצפוי נעבד אגב ההר אסור. וכן משמשי ההר הנעבד. ודוקא ההר עצמו הוא דאינו נאסר מגזירת הכתוב אבל לא הנוי והמשמשין. וכן משמע מדברי הרמב"ם ז"ל. אבל התוס' כתבו שם בפ"ג מע"ז. שהצפוי והמשמשין אינן נאסרין אלא כשהן נעבדין אגב ההר הא אינן נעבדין שרי מטעם דמחובר לא מיקרי ע"ז וכמו דאמרינן בפ"ב משחיטת חולין לגבי תקרובת של הר הנעבד דאינו קרוי זבחי מתים. ורבינו ירוחם הביא דבריהם: