סמ"ק/מז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
<< · סמ"ק · מז · >>


רמב"ם פרק ב' דהלכות אבל סמ"ג הלכות אבילות דף רמח טור י"ד סימן שלה.

לבקר חולים: דכתיב (דברים כ"ח, ט') והלכת בדרכיו ומקשינן (הג' א) היינו גמילות חסדים ומשני לא נצרכה אלא (הג' ב) לבן גילו: דאמר מר בן גילו נוטל (הג' ג) אחד מס' בחליו אפילו הכי איבעי ליה למיזל וביקור חולים אין לו שיעור אפילו גדול אצל קטן: ואפי' ק' פעמים ביום: וצריך לישב באימה וביראה מפני ששכינה למעלה מראשותיו של חולה שנאמר (תילים מה) ה' יסעדנו על ערש דוי והמבקר ניצול מדינה של גיהנם: שנאמר אשרי משכיל אל דל ביום רעה ימלטהו ה' ומעשה בתלמי' אחד מתלמידי רבי עקיבא שחלה ולא נכנסו חביריו לבקרו: ונכנס רבי עקיבא לבקרו: ובשביל שכיבד וריבץ לפניו אמר ליה רבי החייתני ויצא רבי עקיבא ודרש כל שאינו מבקר החולה כאילו שופך דמים ומצינו שהקב"ה ביקר אברהם אבינו שנאמר וירא אליו ופרש"י לבקר החולה:

מפרשים[עריכה]

הגהות רבינו פרץ[עריכה]

הגהות רבינו פרץ על סמ"ק/מז

הגהות חדשות[עריכה]

מז[עריכה]

היינו ג"ח. כן הוא באלו מציאות דף ל' ע"ב ושם לא מייתי המקרא דוהלכת בדרכיו רק המקרא דהודעת להם את הדרך אשר ילכו בה וע"ז קמקשה שם היינו כו'. ולפי דמהני תרי קראי מפקי לה כמו שכתב רבינו לעיל קיצר רבינו והביא הקרא דוהלכת:

לבן גילו. שנולד במזלו:

אחד מס' בחוליו. ומפרש שם בנדרים ד' לט ע"ב דהיינו כעשורייתא דבי רבי: