סמ"ע על חושן משפט שס

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
| סמ"ע על שולחן ערוך חושן משפט שס |

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.

סעיף א[עריכה]

חייב להחזיר הגזילה כו':    דוקא הגזילה ולא כפל דאין כפל כ"א בגנב:

משלם דמי':    ילפינן מדכתיב אשר גזל דדוקא אם כשהיא כאשר גזלה צריך להחזירה בעינה הא אם נשתנית שינוי שאינו חוזר לכמות שהית' כבר קנאה בשינוי ואין עליו אלא חוב דמי שוויה כמו שהית' בשעת הגזיל' וכמו שנתבאר בהל' גניבה ששוין הן בזה:

בין שבאו עליו עדים כו':    ולא כדין גנב שבאו עליו עדים שגנב דחייב לשלם כפל כמו שנתבאר בטור סי' שמ"ח ע"ש:

ועשאה בסוכות החג:    פי' אף דסוכה בנין עראי הוא מ"מ המצוה קובעה כל ז' ימי החג לעשותו כבנין קבוע:

ולא בנאה בטיט:    דטיט מחשבי' לבנין קבע וע"ל בטור בס"ס קנ"ז ובס"ס רי"ד בטור ובדברי המחבר:

דלא עשו תקנת השבים בקרקע:    דכיון דהוא דבר קבוע ועומד ה"ל למידע דשל הנגזל הוא ולא ה"ל לקנותו:


סעיף ב[עריכה]

אע"פ שעבר:    דהתורה אזהריה גם אחצי שיעור וכמ"ש בר"ס שנ"ט:


סעיף ג[עריכה]

שלש אגודות שוות ג' פרוטות כו':    וכ"ש אם גזל א' שוה פרוטה והוזלה דצריך להשיב אותה או דמיה ש"פ כמו שהיתה מתחלה אלא לרבותא נקט ג' אגודות כו' דאע"ג דכבר קיים מצות השבה במה שהחזיר שתים אפ"ה צריך להחזיר השלישי כ"כ התו' והטור סיים בזה וכתב ז"ל וכ"ש אם גזל ב' אגודות שוות שני פרוטות והוזלו ועמדו על א' והחזיר לו א' שצריך להחזיר לו גם השני שהרי לא קיים מצות השבה כלל עכ"ל:


סעיף ד[עריכה]

אע"פ שגזילה אין כאן כו':    הטור כ"כ בשם הרמ"ה בתוס' ביאור ז"ל אע"פ שאין כאן גזילה ואין ב"ד נזקקין לכופו בתורת ממון (דאין ב"ד נזקקין בתחלת דין לפחות מש"פ כמ"ש הט"ו לעיל בסי' ו') מצות השבה אין כאן ומכין אותו עד שתצא נפשו או מקיים מצות השבה עכ"ל ועד"ר מ"ש מזה:


סעיף ה[עריכה]

גזל עפר ועשאה לבינה:    עפ"ר שם כתבתי דדעת הרשב"א דדוקא שיבשן בחמה ולא כשצרפן אותו בכבשן דאז א"א לכותשן לעפר דק כבתחלה ובדרישה כתבתי דמל' הטור משמע אפי' שרפן בכבשן וה"ט דבעפר דאינו חשוב אין קפיד' אף כשלא הוחזר לגמרי דק וכתוש כבראשונה משא"כ בנמטי להעשות צמר דקפדינן אצמר דהיא דבר חשוב להעשו' בו מלאכתו הראשונה:

ועשא' מטבע כו':    ☜ ובאם עשה ממנו כלי כסף יש בו פלוגתא התוס' ס"ל דקנה והרשב"א חולק וד"מ ד' הביאם ע"ש:

יחזור לשון כשהיה:    ואף דא"א לצמצם אין קפיד' בנסכא משא"כ כשגזל מטבע ושינהו לנסכא דאם יבא לחזור לעשות מטבע היה פנים חדשות דא"א לצמצם לעשות כבראשונה ובזה יש קפידא וכן בגזל לבינה ועשה ממנה עפר וכמ"ש בסעיף שאח"ז:


סעיף ו[עריכה]

אבל הגוזל עצים ושיפן וקצצן כו':    בטור ס"ז כתב דשיפוי לא מיקרי שינוי אא"כ שיפן ונעשה בזה שינוי שם כגון שיפה העץ ועש' ממנו מכתשת ודוחק לומר שכוונת המחבר היה שעבד תרתי ששיפן וקצצן:

צמר וצבעו היינו בצבע שאינו יכול להעבירה:    וכמ"ש בס"ס שנ"ח:

נשתנה שם הגזיל':    ומה"ט כתב המחבר עצמו אחר זה בס"ט בגזל קורות גדולות ועשה מהן קטנות דלא קנה ובקצצן עד שנשתנה שמן קנה:


סעיף ז[עריכה]

גזל אבנים וסתתן כו' צמר וצבעו או לבנו כו':    כל זה כבר כתב ג"כ המחבר בס"ו ונראה דמור"ם הנמשך אחר ל' הטור וסדרו אשתמיטת' מיניה מ"ש המחבר לפני זה על סדר הרמב"ם וכיוצא בזה מצינו טובא בדברי מור"ם כפלים מה"ט:


סעיף י[עריכה]

והפריד עליו כו':    דיש לו שינוי השם ומקרי הוצא כיון שנתקן מהשדרה:

ועשאו חופיא:    הוא כעין מכבדות שלנו שמכבדין בו עפר החדרי' דמעיקרא מקרי הוצא והשתא חופיא: