סמ"ג עשה יד
מצות עשה לאבד עבודה זרה וכל משמשיה וכל הנעשה בשבילה, שנאמר "אבד תאבדון את כל המקומות אשר עבדו שם הגוים" (דברים יב, ב). ואמרינן במסכת עבודה זרה (דף נא.) בכלים שנשתמשו בהם לעבודה זרה הכתוב מדבר. וכתיב "כי אם כה תעשו להם מזבחותם תתוצו וגו׳" (דברים ז, ה) ואומר "ונתצתם את מזבחותם ושברתם את מצבותם ואשיריהם תשרפון באש ופסילי אלהיהם תגדעון ואבדתם את שמם מן המקום ההוא" (דברים ב, ג).
רבי אליעזר דורש בספרי (דברים יב, ג): אבוד שמם, מכאן לעוקר עבודה זרה שצריך לשרש אחריה. אמר לו רבי עקיבא: אינו צריך, הרי הוא אומר אבד ואחר כך תאבדון, אלא "ואבדתם את שמם" לשנות את שמם. ומניין שמצוה שישנו השם שנעשה להם שיהיה לגנאי? תלמוד לומר "שקץ תשקצנו" (דברים ז, כו). ובארץ ישראל מצוה לרדוף אחריה אפילו במקום שלא כבשנו עד שנאבד אותה מכל ארצנו, שנאמר "אשר עבדו שם הגוים אשר אתם יורשים אותם" (דברים יב, ב). אבל בחוצה לארץ אין אנו מצווין לרדוף אחריה אלא בכל מקום שנכבוש אותו בלבד נאבד כל עבודה זרה שבו.