סמ"ג לאו שנה
שלא יאכל ערל בפסח שנ' "וכל ערל לא יאכל בו" ומפרש רש"י בכל מקום ערל זהו שמתו אחיו מחמת מילה ומניח לימול מפני הסכנה ור"ת מפרש ערל משומד לערלות מבעט במצוה זו ומה שקורא אותו ערל לבו לשמים במסכת יבמות [דף ע"א] זהו מפני שאין מניח למול אלא מפני צער המילה, ודורש במסכת פסחים [דף כ"ח] בו אינו אוכל אבל הוא אוכל במצה ומרור, [כך משמע במסכת יבמות דף ע"א] כשם שמילת בניו ועבדיו מעכבת אותו מלשחוט הפסח כך מעכבת אותו מלאכול שנא' ומלתה אותו אז יאכל בו.