סמ"ג לאו ש
שלא יכנס במקדש ולא יורה בתורה שתוי יין, "יין ושכר אל תשת" וגו' "ולהורות את בני ישראל".
ותניא בת"כ [שמיני פרש' ד'] ומביאה ביומא [דף י"ג] "יין ושכר אל תשת", יכול אפי' כל שהו יכול מגתו ת"ל שכר לא אמרתי אלא הראוי לשכר. וכמה כדי לשכר? רביעית יין בן ארבעים יום. רבי יהודה אומר "יין אל תשת" אין לי אלא יין, מניין לרבות כל המשכרין? ת"ל "ושכר". אם כן למה נאמר יין? לומר לך על היין במיתה ועל שאר המשכרים באזהרה. רבי אלעזר אומר יין ושכר אל תשת אל תשתהו כדרך שכרותו הא אם הפסיק בו או נתן לתוכו מים כל שהו פטור וביומא [דף ד'] ובנזיר [דף ע"ו] ובכמה מקומות אומר אכל דבילה קעילית ושתה דבש וחלב ונכנס למקדש חייב ומעמידה כרבי יהודה ופוסק רב ביומא [דף י"ג] כרבי אלעזר ודווקא ברביעית אבל ביתר מרביעית אפי' נתן מים חייב.
[בת"כ דלעיל] אתה ובניך אתה מה אתה כשר אף בניך הכשרים, יצאו חללים ובעלי מומין. אין לי אלא בביאה, מניין אף ביציאה? ת"ל אתה ובניך פי' אפי' אחד מהן יוצא. מניין לעשות המזבח כאהל מועד? ת"ל אתך ובניך פי' בדבר שאתה ובניך חלוקין משאר ישראל. רבי אומר נאמר כאן בבאכם אל אהל מועד ונאמר בקדוש ידים ורגלים בבואם אל אהל מועד מה להלן עשה גישת מזבח כביאת אהל מועד ועשה בו יציאה כביאה אף כאן כן, "ולהבדיל" כדי שיבדיל בין עבודה קדושה למחוללת, הא למדת שאם עבד, פסל. "ולהורות" לימד ששיכור אסור להורות. יכול יהא חייב מיתה? ת"ל אתה ובניך אתך ולא תמותו כהנים בעבודתם במיתה ואין חכמים בהוראתן במיתה.
עוד תניא שם [בת"כ דלעיל] חוקת עולם לרבות יציקות ובלילות תנופות והגשות והקמיצות וההקטרות והמליקות והקבלות וההזאות. אמרי' בעירובין [דף ס"ד] שתה כדי רביעית בלבד ואף לא היה בו מים כל שהו אם ישן מעט או הלך כדי מיל מפיג את היין אבל שתה יתר מרביעית כל שכן שדרך הרגל טורחתו ושינה משכרתו אבל רוכב לא.