סמ"ג לאו קפ
כתוב בפרשת תצא לא תסגיר עבד אל אדוניו אשר ינצל אליך מעם אדוניו. בפרק השולח [דף מ"ה כל הסוגיא] מפרש ר' אחאי ברבי יאשיה שמדבר בעבד שברח מח"ל לארץ שאין מחזירין אותו לעבדו. ואומרים לרבו שיכתוב לו גט שיחרור ויכתוב עליו שטר חוב בדמיו עד שתשיג ידו ויתן לו. ואם לא רצה האדון לשחררו בית דין מפקיעין שעבודו מעליו, וילך לו' עבד זה שברח לא"י, הר"ז גר צדק.
והוסיף לו הכתוב אזהרה אחרת למי שאונה אותו מפני שהוא שפל רוח יותר מן הגר לכך צוה עליו הכתוב שנ' עמך ישב בקרבך וגומר באחד שעריך בטוב לו לא תוננו ומכל מקום בכלל אזהרת הגר הוא והכל עניין לאו אחד הוא והדעת מכרעת שהם שני לאוין ולא נמנה כל אלמנה ויתום לא תענון כי אם בלאו אחד [והוא לעיל בסימן ח'].