סמ"ג לאו י
שלא יקבל אדם לשון הרע דכתיב בפ' משפטים לא תשא שמע שוא וגו' וגרסינן בפ' ערבי פסחים [ד' קי"ח] א"ר ששת משום ר' אלעזר בן עזריה כל המספר לשון הרע וכל המקבל לשון הרע וכל המעיד עדות שקר בחבירו ראוי להשליכו לכלבים שנ' לכלב תשליכון אותו וכתיב בתריה לא תשא שמע שוא אל תשת ידך עם רשע להיות עד חמס קרי ביה לא תשא וקרי ביה לא תשיא.
עוד דרשינן מיניה בשבועות [ד' ל"א] ובסנהדרין [ד' ז'] אסור לדיין שישמע דברי בעל דין קודם שיבא בעל דין חבירו. גרסינן בנדה פ' האשה [ד' ס"א] אמר רבא האי לישנא בישא אע"ג דלקבולי לא מבעי למיחש ליה מיבעי דכתיב והבור אשר השליך שם ישמעאל את כל פגרי האנשים אשר הכה ביד גדלי' בן אחיקם. וכי גדליה בן אחיקם הרגן?! והלא ישמעאל הרגן! אלא מתוך שהי' לו לחוש לעצת יוחנן בן קרח ולא חש, מעלה עליו הכתוב כאלו הרגן.
ואם אדם רואה בחבירו צדדים ועניינים שנראה הדבר אמת, רשאי להאמין ולקבל כדאמ' בשבת פ' במה בהמה [ד' נ"ו] לא קיבל דוד לה"ר מ"ט דברים ניכרים חזא ביה במפיבושת עוד גרסינן בירושלמי דפאה פ"ק ר' שמואל בר' נחמני בשם ר' יונתן אמר מותר לומר לה"ר על בעלי המחלוקת שנ' ואני אבא אחריך ומלאתי את דבריך.