סידור נוסח ארץ ישראל/קריית שמע וברכותיה (שחרית חול)

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

יְהִי שֵׁם יְהֹוָה מְבֹרָךְ, מֵעַתָּה וְעַד־עוֹלָם. מִמִּזְרַח־שֶׁמֶשׁ עַד־מְבוֹאוֹ, מְהֻלָּל שֵׁם יְהֹוָה.

בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶר קִדְּשָנוּ בְּמִצְוֹתָיו וִצִוָּנוּ עַל מִצְוַת קִרְיַת שְׁמַע, לְהַמְלִיכוֹ בְּלֵבָב שָׁלֵם, וּלְיַחֲדוֹ בְּלֵב טוֹב, וּלְעָבְדוֹ בְּנֶפֶשׁ חֲפֵצָה, אָמֵן.

בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, יוֹצֵר אוֹר וּבוֹרֵא חֹשֶׁךְ. עֹשֶׂה שָׁלוֹם וּבוֹרֵא אֶת הַכֹּל, הַמְחַדֵּשׁ בְּטוּבו בְּכָל יוֹם תָּמִיד מַעֲשֶׂה בְרֵאשִׁית. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, יוֹצֵר הַמְּאוֹרוֹת.

אַהֲבַת עולָם אֲהַבְתָּנוּ יְיָ אֱלהֵינוּ, חֶמְלָה גְּדוֹלָה וִיתֵרָה חָמַלְתָּ עָלֵינוּ. אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ. בַּעֲבוּר אֲבוֹתֵינוּ שֶׁבָּטְחוּ בְךָ. וַתְּלַמְּדֵנוּ חֻקֵּי חַיִּים לַעֲשׂות רְצונְךָ בְּלֵבָב שָׁלֵם כֵּן תְּחָנֵּנוּ. אָבִינוּ אָב הָרַחֲמָן, הַמְרַחֵם עָלֵינוּ, תֵן בְּלִבֵּנוּ לְהָבִין, לְהַשְׂכִּיל, לִשְׁמֹעַ, לִלְמד וּלְלַמֵּד, לִשְׁמר, וְלַעֲשׂוֹת וּלְקַיֵּם אֶת כָּל דִּבְרֵי תַלְמוּד תּורָתֶךָ בְּאַהֲבָה, וְהָאֵר עֵינֵינוּ בְּתורָתֶךָ, וְדַבֵּק לִבֵּנוּ לְעָבְדְּךָ בֶּאֱמֶת, וּנְיָחֶדָךְ בְּאֵימָה וְיִרְאָה. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הַבּוֹחֵר בְּעַמּו יִשְׂרָאֵל, אָמֵן.

ה וְאָהַבְתָּ אֵת יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ וּבְכָל מְאֹדֶךָ. ו וְהָיוּ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם עַל לְבָבֶךָ. ז וְשִׁנַּנְתָּם לְבָנֶיךָ וְדִבַּרְתָּ בָּם בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ. ח וּקְשַׁרְתָּם לְאוֹת עַל יָדֶךָ וְהָיוּ לְטֹטָפֹת בֵּין עֵינֶיךָ. ט וּכְתַבְתָּם עַל מְזוּזֹת בֵּיתֶךָ וּבִשְׁעָרֶיךָ. (דברים ו, ה-ט)

יג וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ תִּשְׁמְעוּ אֶל מִצְו‍ֹתַי אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם לְאַהֲבָה אֶת יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם וּלְעָבְדוֹ בְּכָל לְבַבְכֶם וּבְכָל נַפְשְׁכֶם. יד וְנָתַתִּי מְטַר אַרְצְכֶם בְּעִתּוֹ יוֹרֶה וּמַלְקוֹשׁ וְאָסַפְתָּ דְגָנֶךָ וְתִירֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ. טו וְנָתַתִּי עֵשֶׂב בְּשָׂדְךָ לִבְהֶמְתֶּךָ וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ. טז הִשָּׁמְרוּ לָכֶם פֶּן יִפְתֶּה לְבַבְכֶם וְסַרְתֶּם וַעֲבַדְתֶּם אֱלֹהִים אֲחֵרִים וְהִשְׁתַּחֲוִיתֶם לָהֶם. יז וְחָרָה אַף יְהוָה בָּכֶם וְעָצַר אֶת הַשָּׁמַיִם וְלֹא יִהְיֶה מָטָר וְהָאֲדָמָה לֹא תִתֵּן אֶת יְבוּלָהּ וַאֲבַדְתֶּם מְהֵרָה מֵעַל הָאָרֶץ הַטֹּבָה אֲשֶׁר יְהוָה נֹתֵן לָכֶם. יח וְשַׂמְתֶּם אֶת דְּבָרַי אֵלֶּה עַל לְבַבְכֶם וְעַל נַפְשְׁכֶם וּקְשַׁרְתֶּם אֹתָם לְאוֹת עַל יֶדְכֶם וְהָיוּ לְטוֹטָפֹת בֵּין עֵינֵיכֶם. יט וְלִמַּדְתֶּם אֹתָם אֶת בְּנֵיכֶם לְדַבֵּר בָּם בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ. כ וּכְתַבְתָּם עַל מְזוּזוֹת בֵּיתֶךָ וּבִשְׁעָרֶיךָ. כא לְמַעַן יִרְבּוּ יְמֵיכֶם וִימֵי בְנֵיכֶם עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּע יְהוָה לַאֲבֹתֵיכֶם לָתֵת לָהֶם כִּימֵי הַשָּׁמַיִם עַל הָאָרֶץ. (דברים יא, יג-כא)

לז וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר. לח דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם וְעָשׂוּ לָהֶם צִיצִת עַל כַּנְפֵי בִגְדֵיהֶם לְדֹרֹתָם וְנָתְנוּ עַל צִיצִת הַכָּנָף פְּתִיל תְּכֵלֶת. לט וְהָיָה לָכֶם לְצִיצִת וּרְאִיתֶם אֹתוֹ וּזְכַרְתֶּם אֶת כָּל מִצְו‍ֹת יְהוָה וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם וְלֹא תָתֻרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם וְאַחֲרֵי עֵינֵיכֶם אֲשֶׁר אַתֶּם זֹנִים אַחֲרֵיהֶם. מ לְמַעַן תִּזְכְּרוּ וַעֲשִׂיתֶם אֶת כָּל מִצְו‍ֹתָי וִהְיִיתֶם קְדֹשִׁים לֵאלֹהֵיכֶם. מא אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לִהְיוֹת לָכֶם לֵאלֹהִים אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם. (במדבר טו, לז-מא)

אֱמֶת וְיַצִּיב וְנָכוֹן וְקַיָּם וְיָשָׁר וְנֶאֱמָן וְטוֹב הַדָּבָר הַזֶּה עָלֵינוּ וְעַל אֲבוֹתֵינוּ וְעַל דֹּרוֹתֵינוּ וְעַל כָּל דֹּרוֹת זֶרַע יִשְרָאֵל עֲבָדֶיךָ, עַל הָרִאשׁוֹנִים וְעַל הָאַחֲרוֹנִים לְעוֹלָם וָעֶד. אֱמֶת שֶׁאַתָּה הוּא יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ לְעוֹלָם וָעֶד, אַתָּה הוּא מַלְכֵּנוּ וּמֶלֶךְ אֲבוֹתֵינוּ אָתָּה, לְמַעַן שְׁמָךְ מַהֵר גָּאֳלֵנוּ כְּגָאַלְתָּה אֶת אֲבוֹתֵינוּ. אֱמֶת מֵעוֹלָם הוּא שְׁמָךְ וְעָלֵינוּ נִקְרָא בְּאַהֲבָה וְאֵין עוֹד אֱלֹהִים זוּלָתֶךָ. עוֹזֵר אֶת אֲבוֹתֵינוּ אַתָּה הוּא מֵעוֹלָם, מָגֵן וּמוֹשִׁיעַ לִבְנֵיהֶם אַחֲרֵיהֶם בְּכָל דֹּר וָדֹר. בְּרוּם עוֹלָם מוֹשָׁבֶךָ, וּמִשְׁפָּטָךְ וְצִדְקָתָךְ עַד אַפְסֵי אָרֶץ. אֱמֶת אַשְׁרֵי אִישׁ שֶׁיִּשְׁמַע אֶל מִצְווֹתֶיךָ וְתוֹרָתָךְ וּדְבָרָךְ יָשִׂים עַל לִבּוֹ. אֱמֶת מִמִּצְרַיִם גְּאַלְתָּנוּ, מִבֵּית עֲבָדִים פְּדִיתָנוּ, כָּל בְּכוֹרֵי מִצְרַיִם בַּדֶּבֶר הָרַגְתָּ, בָּהֶם וּבֶאֱלוֹהֵיהֶם שְׁפָטִים עָשִׂיתָ עַל אוֹדוֹת שִׁבְטֵי עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל נַחֲלָתֶךָ. יַם סוּף קָרַעְתָּ לִפְנֵי בָּנֶיךָ וַתַּעֲבִירֵם בְּתוֹכוֹ בְּאַהֲבָה בֶּחָרָבָה, וְאֶת כָּל רוֹדְפֵי בָּנֶיךָ וְאוֹיְבֵי עֲדָתֶךָ וְצוֹרְרֵי נַחֲלָתֶךָ וְשׂוֹנְאֵי סְגוּלָתֶךָ הַבָּאִים אַחֲרֵיהֶם — כֻּלָּם כִּסָּמוֹ יָם, אַחַד מֵהֶם לֹא נוֹתָר. עַל זֹאת שִׁבְּחוּ אֲהוּבִים וְרוֹמְמוּ לָאֵל וְנָתְנוּ יְדִידִים שִׁירוֹת, קְדֻשּׁוֹת וְתֻשְׁבָּחוֹת וְהוֹדָיוֹת לַמֶּלֶךְ, אֵל חַי וְקַיָּם, רַם וְנִשָּׂא, גָּדוֹל, גִּבּוֹר וְנוֹרָא. מַשְׁפִּיל גֵּאִים עֲדֵי אָרֶץ וּמַגְבִּיהַּ שְׁפָלִים עַד מָרוֹם, מוֹצִיא אֲסִירִים וּפודֶה עֲנָוִים וְעוֹנֶה לְעַמּוֹ בְּעֵת שַׁוְּעָם אֵלָיו, בָּרוּךְ הוּא. מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשרָאֵל לְךָ עָנוּ שִׁירָה בְּשִׂמְחָה רַבָּה, וְאָמְרוּ כֻלָּם: "מִי כָמֹכָה בָּאֵלִם יְהוָה מִי כָּמֹכָה נֶאְדָּר בַּקֹּדֶשׁ נוֹרָא תְהִלֹּת עֹשֵׂה פֶלֶא." מִי כָּמוֹךָ וּמִי יַעֲשֶׂה כְּמַעֲשֶׂיךָ, מַגְדִּיל יְשוּעוֹת וְעוֹשֶׂה נִסִּים וְנִפְלָאוֹת? וְאֵין דוֹמֶה לָּךְ! "זֶה צוּר יִשְעֵנוּ" פָּצוּ פֶה, וְאָמְרוּ: "יְיָ מַלְכֵּנו וּמֶלֶךְ אֲבוֹתֵינוּ, אֵל חַי וְקַיָּם, שְׁמָךְ הַגָּדוֹל וְזִכְרָךְ יִמְלוֹךְ עָלֵינוּ". "יְיָ מֶלֶךְ", "יְיָ מָלַךְ", "יְיָ יִמְלֹךְ לְעוֹלָם וָעֶד" יְיָ מַלְכֵּנוּ לָךְ קִוִּינוּ, מַהֵר גָאֳלֵנוּ אֱלֹהֵי יִשְׁעֵנוּ! וְכָתוּב "גֹּאֲלֵנוּ יְהוָה צְבָאוֹת שְׁמוֹ קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל." בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, צוּר יִשְׂרָאֵל וְגוֹאֲלוֹ.