סוד ישרים (ליינר)/שבת חול המועד סוכות/ל
ראה אתה אומר אלי העל את העם הזה וגו'. הענין שלא השיב משה רבינו כלום בעת שאמר לו השי"ת הנה אנכי שולח מלאך (בפ' משפטים) אמר א"א מ"ר הגה"ק זצלה"ה כי שם נאמר ג"כ כי ילך מלאכי לפניך וכמבואר לעיל שהיה שם קודם החטא. משא"כ כאן אחר החטא לא היה מ"ר בנייחא ממלאך כי על מלאך איתא בזוה"ק (וירא קא:) לא ידעו בהאי עלמא אלא מה דאתמסר לון למנדע היינו שאינם יודעים מצד עצמם כלום כי אם כשמראה להם השי"ת את אור רצונו מפורש אכן אחר החטא נסתר ונעלם אור רצונו ית' לבלתי ינהיר כך מפורש כדאי' ואנכי הסתר אסתיר. וזה החיבור שיש תמיד לאור רצינו ית' עם ישראל הוא רק באורח גניזה ולא אתמסר לון למנדע כי הם מהכת שאינם חוטאים ואי אפשר להם להכיר איך שנמצא השי"ת גם בתוך ההסתר לזה אמר כאן מ"ר ראה אתה אומר אלי וגו' ולזה קרינן זאת הפ' בכל שבת מהתחלפות הזמנים כי בכל ההתחלפות בעת שהזמנים נושקין זה בזה אז צריכין לשמרה ביותר כי זאת הרגע המתחלף מזמן לזמן נראה בזה העולם כמו חלל והפסק כדאי' בירושלמי (מובא לעיל) על ארבע תקופות השנה שנראה כמו הפסק ביניהם ועליהם נאמר סכותה לראשי ביום נשק שנושקין הזמנים זה בזה וכו' ושם מראה מרע"ה שאין באמת שום הפסק וחלל: והשיב לו השי"ת פני ילכו והנחותי לך היינו שאז תהי' בנייחא כי אית פנים ואית פנים כדאי' בזוה"ק (יתרו פו:) כמה פנים אית ליה לקב"ה פנים דנהרין פנים דלא נהרין וכו' ופנים דלא נהרין היינו פנים של זעם. ובאמת בזה הפעם של זעם בעצמו יכולין להכיר כל האהבה העצומה וגודל הרחמנות שיש להשי"ת על ישראל ובזה הפעם בעצמו הנקרא פני ה' בעושה רעה יכול כל מי שפונה עצמו לדברי תורה להכיר כל עומק רצונו ית'. אכן בההוה אי אפשר להכיר זאת. וזהו פני ילכו היינו בהרגע שאחריה תוכל שפיר להכיר כל החסד שיש בזה להשי"ת: ויאמר ה' הנה מקום אתי ונצבת על הצור והיה בעבור כבודי ושמתיך בנקרת הצור וגו', היינו כי צור מורה על רצון הפשוט הקדום ית' שהתחיל השי"ת לפנות מקום להבריאה אכן זה הרצון הקדום הוא נעלם לגמרי מתפיסת הבריאה וזה נקרא צור אכן בזה המקום שנתהפך הצור כדאיתא בזוה"ק (בשלח סד:) דאתהפך צור למעבד פעלו דתמים וכו' היינו שהתחיל השי"ת לפתוח האור שיהיה מנהיר גם בתפיסת הבריאה וזאת הפתיחה נקרא נקרת הצור ושם בזה הפתיחה הוא מקומו של מ"ר על זה כתיב ושמתיך בנקרת הצור: