סוד ישרים (ליינר)/שבת חול המועד סוכות/כט
ראה אתה אומר אלי העל את העם הזה ואתה לא הודעתני את אשר תשלח עמי וגו'. אמר אזמו"ר הגה"ק זצלה"ה אשר בכל הזמנים עומד כך מרע"ה בעת חילוף הזמנים ומתפלל רבש"ע ראה אתה אומר אלי העל את העם הזה ואתה לא הודעתני את אשר תשלח עמי היינו שאינני יודע איך יעברו ישראל דרך זאת הנהגה מחלוף הזמן הבא לקראתנו: והענין הוא כי משה רבינו הוא תמיד הממוצע בין ישראל לאביהם שבשמים. וכמו שמצינו בעת שאמרו ישראל ועתה למה נמות כי תאכלנו האש הגדולה הזאת אם יוספים אנחנו לשמוע ואמר להם מ"ר אנכי עומד בין ה' וביניכם וגו' כי אורו ית' הוא כמאמרם ז"ל (פסחים ח.) למה צדיקים דומין בפני השכינה כנר בפני אבוקה. ואור אבוקה איתא התם דבעית ומיקטף אקטופי. וכל עסקו של מרע"ה הוא להופיע אורו ית' לישראל בהדרגה שיהיה בכחם לקבל ועל אור המנהיר בהדרגה רומז שבת שהוא חלקו של מ"ר כמאמר ישמח משה במתנת חלקו כי אורו של שבת הוא ג"כ כל ענינו בהדרגה כמבואר בהקדמת זוה"ק שיש שבת דמעלי שבתא. ושבת דיומא הנקרא שבת תתאה ויש נמי שבת עלאה וכך הוא חלקו של מ"ר לעמוד בכל דור ודור בין ישראל לאביהם שבשמים כדאיתא בתקוני זוה"ק (תיקון סט) אשרי העם ש'כ'כ'ה' לו בגמטריא משה וכו' דעליה אתמר דור הולך ודור בא ולית דור פחות מששים רבוא וכו' ואתפשטותא הוא בכל דרא ודרא בכל צדיק וחכם דמתעסק באורייתא עד שתין רבוא וכו' היינו שכל עסקו בכל דרא ודרא להיות אמצעי שיופיע להם השי"ת את האור בהדרגה למען שיהיה בכחם לקבל על דרך שמצינו בזוה"ק (תרומה קסב) אנן מותבינן מזכור שמור מתושב"כ תורה שבע"פ וכו' היינו כי אי אפשר להגיע לעוצם הבהירות מתורה שבכתב שהוא בחינת זכור כי אם ע"י הדרגה מתורה שבע"פ שהוא בחינת שמור וכן מחמת הדרגות מעלי שבתא יתכן נמי לקבל קדושת יו"ט מהקדושה של שבת כי מזה שנמצא בשבת קדושת מעלי שבתא דזמין ליה מבעוד יום מפאת זאת הדרגה יתכן התפשטות הקדושה גם בזמנים דישראל מקדשי להו שנקרא מקראי קודש דזמינין מקודש ולזה נמי מתיצב מרע"ה בכל התחלפות הזמנים ומתפלל להשי"ת שזאת ההנהגה שיהיה מנהיג השי"ת עם ישראל בזמן הבא יהיה בסדר הדרגה למען שיהיה בכחם לילך אחר רצונו ית' בכל פסיעה ופסיעה. והשי"ת משיב לו תמיד שמר לך את אשר אנכי מצוך היום הנני גורש מפניך וגו' היינו שישמרו ישראל א"ע לילך בהסדר של י"ב פקודין הנאמרים בזאת הפרשה אזי ילכו לבטח דרכיהם בכל הזמנים הבא לקראתם בלי שום מכשול ח"ו כלל וזה המועד של סכות נקרא שם בזאת הפרשה חג האסיף תקופת השנה לרמז שאחר ההיקף מהשנה שכבר נגמרו כל הצמיחות ומאספם אל הבית כי אין אדם עומד על התבואה לא בשעה שנזרע אלא בשעה שנעשה כרי כדאי' במדרש וזה הגמר נקרא תקופת השנה ואז מלמד השי"ת עצה להאדם אשר גם בזמן האסיפה לבית לא יקבל שום דבר בלתי אהבת הנותן: והנה כאן כשאמר השי"ת למ"ר ושלחתי לפניך מלאך וגו' התפלל מ"ר ואתה לא הודעתני את אשר תשלח עמי וגו' כי לישא את עון למעלה מהתפיסה אינו כלל בכח המלאך. ואף ששם בפ' משפטים כשאמר לו השי"ת הנה אנכי שולח מלאך לפניך וגו' לא השיב מ"ר כלום. משמע מזה שהיה אז בנייחא משליחות המלאך. אמנם אז היה עדיין קודם החטא ואורו ית' היה מנהיר בהתגלות מפורש לכל נפש מישראל באופן שכל אחד ואחד היה מכיר היטב איך שהשי"ת שוכן אצלו. לכן היה מ"ר אז בנייחא גם משליחות המלאך כי זה היה יודע מ"ר שאי אפשר לקבל אור ית' כי אם ע"י לבוש האמצעי הנקרא מלאך אכן זה המלאך נקרא מלאך הברית דאחיד בשמיא ובארעא היינו שניכר בו כל האור מהשי"ת ועל דרך הכתוב כי עמך מקור חיים באורך נראה אור היינו כשמנהיר המקור אזי ניכר האור בכל הפרטים אפילו דרך כמה לבושים כי להכיר אור עצמותו ית' בלי לבוש כלל זאת לא יתכן כלל כמו שמצינו שעיקר המחיה את האדם הוא המוצא פי ה' כדכתיב כי לא על הלחם לבדו יחיה האדם כי על כל מוצא פי ה' יחיה האדם. ובכל זאת מוכרח זה המוצא פי ה' לבוא בהתלבשות הלחם ובלתי לבוש מהלחם אין בכח אדם להשיג המוצא פי ה' ודוקא ע"י הלבוש מהלחם יש בכח האדם להכיר גם המוצא פי ה' שהוא עיקר המחיה אותו ולכן היה מ"ר אז שפיר בנייחא מהמלאך כיון שהיה ניכר בו המקור ית' ואף שהולך האור דרך כמה לבושים מ"מ כל זמן שעדיין ניכר בהלבושים את האור נקרא זאת אורו ית' ממש ושפיר היה נקרא זאת ההנהגה גבי מרע"ה הודעתני את אשר תשלח עמי כי היה ניכר דרך כל הלבושים שהמקור ית' שוכן עמו וכענין דאיתא בספרא רשאי אדם להתפלל בכל השמות ובכגון לאל שדי וכגון מן המצר קראתי י"ה ולא יקרא אדם לא למיכאל ולא לגבריאל. כי שמות המלאכים אף שכל אורם הוא נמי רק מה ששופע בהם השי"ת בכל רגע ורגע. אכן אינו ניכר עוד בהם הארת המקור ית' ויכול לדמות ח"ו שמלאך בעצמו יש בו כח לפעול ח"ו. ולכן אחר החטא שנתעלם מהם האור מהמקור ואם היה שולח השי"ת עמהם מלאך לא היה ניכר בו ח"ו מי הוא ששולח לאותו המלאך לזה אמר מ"ר ואתה לא הודעתני את אשר תשלח עמי היינו ששליחות כזאת אינו נקרא עמי: