סוד ישרים (ליינר)/ראש השנה/סו
איתא בגמ' (ר"ה) בר"ה נפקדה שרה רחל וחנה בר"ה יצא יוסף מבית האסורים וכו'. הנה כל אלו הדברים שמחשב כאן בגמ' נקראו יצא מבית האסורים כי שורש הענין מר"ה הוא יציאת בית האסורים והוא כי הבריאה במקור שרשה העליון היתה בחירות המובחר שאין למעלה הימנה רק אחר שירדה הבריאה בסתר המדרגות אל תוך גבולי עוה"ז אז נכנעו כל הדברים תחת גבול הנמדד להם וכל פרט הוא מצומצם במדתו ונאסרו בהגבול כאלו הם בבית האסורים ויען שבר"ה חוזרת כל הבריאה ונכללת במקור שורשה וזה הוא כאלו יצאו ממש מבית האסורים וכן מצינו שענין זווג נקרא ג"כ יצא מבית האסורים כדכתיב מוציא אסירים בכושרות וגו' כי בריאת אדם היה כדאי' בזוה"ק (במדבר קיז.) זכר ונקבה ברא אותם וכלול הוה מכל סטרוי ואע"ג דנוקבא אחידת בסטרוי הא הוא נמי כלילא מתרין סטרין וכו' היינו שכל אחד היה כלול דכר ונוקבא כמו הצבא מעלה שהם כלולים דכר ונוקבא כדאי' בזוה"ק (שמות ד.) אע"ג דאיהו מלך עלאה איהו נוקבא לגבי נקודה עלאה סתימא דכלא ואע"ג דאיהו נוקבא איהו דכורא לגבי מלך דלתתא וכו' ולכן לא היה בכח הבריאה להיות אפין באפין ולהוציא פירות כי אם אח"כ שהיה כדכתיב ויפל ה' אלהים תרדמה וגו' וכמבואר בזוה"ק (תזריע מד:) מה עבד קב"ה נסר ליה וכו' ואייתי לה למהוי לקבל אנפוי נהירין אנפין באנפין וכו' ועי"ז השיגו בכחם להוציא פירות ולזה נקרא הזווג יצא מבית האסורים ויען שבר"ה נתעורר תמיד מהתחלת הבריאה להתכלל בהאי אילנא דכניש בגוי' כל נשמתין שאינו ניכר בו שום פעולת אדם לכן צריכין אז ישראל להתיצב בתקיעת שופר שהוא קול פשוט להורות שמבטלים כל רצונם וחפץ לבבם לרנונו הפשוט ית' ועי"ז לא יהיו נחשבים כמאן דניים בריש שתא כמו שביארנו לעיל ולזה נצמחים מר"ה כל הישועות זכירה ופקידה כי מאחר שנתעלה אז הבריאה לשרשה ושם בהשורש נכלל ממילא זכירה ופקידה ולזה נתעורר בר"ה מהתרדמה נמי כי קודם כל ישועה מוכרח שיהיה מקודם ענין תרדמה כמו שמצינו גבי אאע"ה שהאיר לו השי"ת שכל העולם לא נברא אלא בשבילו כדכתיב בהבראם וביארו ז"ל אל תקרי בהבראם אלא באברהם כי עם אאע"ה ההחיל השי"ת לעסוק משא ומתן חדש כי קודם אאע"ה מי שהיה חפץ להכיר מציאותו ית' היה מוכרח מקודם לעזוב מאתו כל לבושי עוה"ז כ"ש גבי שם והוא כהן לאל עליון וזה מורה שבלבושי עוה"ז אין שום הכרה במציאותו ית' אבל גבי אאע"ה נאמר ויקרא שם בשם ה' אל עולם ואל עולם מורה על הכרה מפורשת במציאותו ית' בכל לבושי עוה"ז וטרם התגלות אור יקר כזו היה מוכרח שיהיה תרדמה והעלם אור מקודם כדכתיב ותרדמה נפלה על אברם והנה אימה חשכה גדולה נופלת עליו וגו' ומה שאמר אברהם הן לי לא נתתה זרע זה היה ג"כ ענין תרדמה שנעלם ממנו כ"כ אור הישועה עד שהיה נראה לו שנעלם ממנו כמעט כל הציפוי לישועה לכן נאמר אח"כ ותלד שרה לאברהם בן לזקניו שאחר הישועה נתגלה לו שגם מלפנים בעת התרדמה היה בלבו קווי וציפוי לזאת הישועה וככה מראה השי"ת להאדם בכל הישועות שהיה מקוה ומצפה להישועה בעת ההעלם מהתרדמה והענין מהעלם התרדמה שהיא קודם הישועה זאת היא ענין השקה שמשיקין כלי מלאה מים בהמקור וע"י שנתעלמו ונתבטלו בהמקור נטהרו המים שבכלי כך צריך שיהיה קודם כל ישועה התבטלות וזאת ההתבטלות נקרא תרדמה: