סוד ישרים (ליינר)/ראש השנה/סה
וה' פקד את שרה כאשר אמר ויעש ה' לשרה כאשר דבר וגו' ומתרגם יונתן ועבד ה' לשרה ניסא היכמא דמלל אברהם בצלותיה על אבימלך. והענין הוא כי כתיב (ישעיה) הביטו אל צור חצבתם ואל מקבת בור נקרתם כי אחד קראתיו וגו' היינו כי אאע"ה מצדו שהיה תמיד מקורב להשי"ת לא הביט כלל על השארה שישאר ממנו כי ענין השארה בעוה"ז הוא כדי לתקן את הקודמת וע"י הולדה שבעוה"ז נתקן הדורות הקודמים כדאיתא בזוה"ק (בשלח) אשר הנפשות היקרות מתגלגלות ובאים לעוה"ז כדי לישר עקומה אכן זאת הוא רק מחמת איזה חסרון שהיה בנפשות הקודמים עד שמוכרחים לישר אותם בדרך גלגול אבל גבי אאע"ה שמצדו לא היה באמת שום פגם וחסרון כלל שיהיו נצרכים לישר ולתקן אותו לכן לא הבין כלל מדוע יהיה נצרך לו השארה והולדה בעוה"ז ולכך איתא נמי בפרקי דר"א אשר אלו הנפשות שגיירו אאע"ה ושרה בחרן לא נשאר מהם שום השארה לדורות שהיה רק לפי שעה כי עד אאע"ה היה בוחר כך השי"ת לבלתי יהיה שום שייכות מאחד לזולתו ומי שהיה צדיק היה צדיק בפני עצמו בלי שום חיבור מאחד לחבירו אכן יען שרצונו ית' היה באאע"ה שיולדו ממנו נפשות ושיבנה ממנו בנין עדי עד לזה היה מכניס השי"ת לאאע"ה לסבה כזאת שיהיה מוכרח לבקש השארה והוא בזה שאמר השי"ת לאבימלך כדאיתא ויאמר אליו האלהים בחלום וגו' כי נביא הוא ויתפלל בעדך וגו' ויתפלל אברהם אל האלהים וגו'. והנה אחר שהתפלל אאע"ה על השארה של איש זר התיישב בדעתו מה זה עשה להתפלל בעד עוברי רצונו אשר באמת לא היה אז בדעתו שום תירוץ לכן היה מוכרת לברר זאת התפלה אשר בטח לא היתה ח"ו למגן אלא שבודאי יצמח מזאת ההשארה זרה שהתפלל בעדה כבוד שמים ושוב התיישב אשר זאת נמי לא יתכן כלל שיהיה נשאר הכבוד שמים במקום זר אלא בע"כ יהיה מוכרח שיכלל זה הכבוד שמים בקרב ישראל שהם זרע אברהם לכך היה מוכרח להתפלל תיכף ולומר הן לי לא נתתה זרע ואח"כ הראה לו השי"ת שזאת הכל היתה סבה מאתו ית' למען שיהיה מוכרח להתפלל על השארה נמצא שכל קיום הויית נפשות ישראל הוא רק מזה הרצון הקדום ית' שסיבב לאאע"ה להתפלל על השארה ומאי משמע כדכתיב כי נחם ה' ציון נחם כל חרבותיה היינו אף שנתעלם ונסתר הבהירות מהאבות אכן נשאר מהם הקדושה בלבבם של ישראל כדי לישר עקומה וא"כ יתן בודאי השי"ת לכל פרט נפש מישראל השארה לעולמי עד: