סוד ישרים (ליינר)/ראש השנה/סז
וה' פקד את שרה וגו'. בזוה"ק (ויצא קנט) זכירה לעילא פקידא לתתא והענין הוא כי זכירה האמתית ממש כמו בשעת מעשה זאת אי אפשר כלל גבי האדם רק אצל השי"ת כדאי' במדרש (תצא) אתה זכור אנו שכחה מצויה בינינו אתה זכור וכו' כי אותו הטעם שמרגיש האדם בשעת מעשה אי אפשר כלל שירגיש אותו האדם כשנזכר אחר שנעלם ממנו כדאיתא בגמ' (סנהדרין לה) לבא דאינשי אינשי ואפילו על ד"ת נאמר התעיף עיניך בו ואיננו אף שנזכר אותם אח"כ בכל זאת אינו מרגיש עוד בהם אותו המתיקות והטעם שהיה לו בהם קודם שהתעיף עינו מהם לזה הוא זכירה לעילא אבל לתתא הוא רק פקידה אכן מצינו נמי זכירה גבי נח שנאמר ויזכור אלהים את נח וגו' וכמאמר וגם את נח באהבה זכרת והוא יען שהיה סתום מעינו כדאי' בזוה"ק (שם סז) לכן היו צריכין לעוררו מחדש ולהזכירו משורש הוייתו והיה כל אותה הזכירה לעילא בלי שום קביעות לתתא. וזהו נמי שאמרו ז"ל במדרש רבה שכל שמות האנשים היו קורין אז על שם המאורע (שם פ' לז) היינו כפי הסדר שהיה בשעת מעשה ואחר שהתחיל סדר חדש נתבטל הסדר שהיה מקודם והיה נחשב כמו עלמין דאתחרבון בקדמיתא נגד עולם התיקון וכן כל אותן הדורות מנח עד אאע"ה היו נחשבין נגד אאע"ה כמו עלמין דאתחרבון כי מאאע"ה התחיל סדר חדש ולא היה להדורות הקודמין לו שום חלק בו אף שאורו של א"א הלך דרך אלו הדורות הקודמין בכל זאת אין להם שום חלק בו כדאיתא בזוה"ק (לך) וימנע מרשעים דא תרח ובני דרא אורם דא אברהם וכו' אכן מאאע"ה ואילך התחיל סדר חדש לקרוא את שמות האנשים על שם אבותיהם וזה מורה על סדר השתלשלות שלא יופסק ולא יתבטל לעולמי עד כי מאאע"ה התחיל התכללות המדות אברהם מדת החסד יצחק מדת הגבורה יעקב מדת תפארת הכלול משניהם ומזה נקבע בהבריאה הכרה כדכתיב לך ה' הגדולה והגבורה וגו' וזאת ההכרה בקביעות נקרא פקידה לתתא ועיקר זאת הקביעות הנקרא פקידה לתתא התחילה מלידת יצחק לזה כתיב וה' פקד את שרה וגו' להורות על פקידה לתתא והגם שמדת יצחק אבינו הוא גבורה וצמצום אכן איתא בזוה"ק (תצוה) על גבורה וצמצום כזו שירותא קשה וסופו רך היינו אף שנראה בהתחלת זאת הגבורה לגודל צמצום אכן רק על ידה יתכן הכרה בחסדו ית' כי קודם לידת יצחק היה נקרא השי"ת רב חסד כלומר למעלה הרבה מתפיסת דעת אדם ואחר לידת יצחק ניכר גם בתפיסת אדם החסד אל כל היום וזהו דאיתא שם שסופו רך ולזה נמי מצינו כל מיני צמיחת ישועה בברכת יצחק דוקא ולא מצינו נמי בשום אחד מהאבות הקדושים שיהו מלמדים כ"כ זכות כמו יצחק אבינו כדאיתא בגמ' (שבת) שאמר להקב"ה וכו' בני ולא בניך וכו' ולזה קורין בזה היום הפרשה מלידת יצחק: