סוד ישרים (ליינר)/ראש השנה/מו
אמרו לפני מלכיות כדי שתמליכוני עליכם. ענין מלכיות הוא אתר דלא אתידע, היינו שהאדם ימליך עליו את השי"ת אפילו במקום שאין השי"ת מנהיג כפי תפיסת דעתו והבנת שכלו וזהו שאנו אומרים במלכיות עלינו לשבח, היינו שתעמיק בקבלת עול מלכותו ית' אפילו למעלה מהבנת תפיסת דעתך כי שבח מורה על עמקות כדכתיב בשוא גליו אתה תשבחם, לתת גדולה היינו במקום שמנהיג השי"ת כפי דעת האדם ותפיסתו זאת נקרא גדולה כי גדולה מורה שיש להאדם תפיסה בזה כי הגדול אמר משה באורייתא ותקנו אנשי כנסת הגדולה בתפלה. ליוצר בראשית, היינו בזה המקום שמראה השי"ת התפשטות רצונו בכל מיני לבושים נקרא יוצר בראשית. שלא עשנו כגויי הארצות לא נאמר שלא בראנו או שלא יצרנו, כי באמת מצד השי"ת יש כבוד שמים בכל מקום כדכתיב ובכל מקום מוקטר מוגש לשמי ומנחה טהורה, אכן כל החילוק בין ישראל לאומות הוא רק בעולם עשיה, היינו בהלבושים של עולם עשיה שבעו"ג יש הפסק מאד בין המכוון של השי"ת להעשיה שלהם אבל גבי ישראל יש תמיד חיבור מהעשיה שלהם עם המכוון של השי"ת, נמצא שכל החילוק הוא רק מצד עולם העשיה לזה נאמר שלא עשנו וגו'. שלא שם חלקנו כהם, היינו כי ישראל המה חלק אלוה ממעל כדכתיב כי חלק ה' עמו. ואנחנו כורעים, כריעה מורה שאין להאדם שום מצב בלא השי"ת, כי כריעה הוא על הברכים, ומשתחוים, מורה שאין להאדם שום קומה מבלעדי השי"ת כי השתחויה היא בפישוט ידים ורגלים, ומודים מורה שהאדם בדעתו ובתפיסתו מוסר כל כחו להשי"ת שהוא נוטה שמים ויוסד ארץ כדאיתא בזוה"ק (בא) נטה ימינא וברא שמיא וסטא שמאלא וברא ארעא, היינו שהשליך השי"ת את הנקודה היקרה ביותר למקום השפל והרחוק ביותר. הוא אלהינו אין עוד, אפילו בחללא דעלמא כדאי' במדרש (ואתחנן), היינו אפילו במקום הנראה להאדם שהבחירה חפשית בידו ממליך את השי"ת על זאת הבחירה ג"כ והשבות אל לבבך וגו' משרע"ה שהיה אוהב נאמן לישראל מאד אמר להם והשבות אל לבבך, היינו שכל אחד מישראל כשיפנה את לבבו להשי"ת יוכל כל זאת להכיר בלבו: ועל כן נקוה לך וגו', על כן אינו נתינת טעם לדבר אלא שמורה מחמת שרואין שהוא כן יכולין שפיר לקוות. לראות מהרה בתפארת עוזך, היינו כי אם יפתח השי"ת את הטובה בשלימות בהתגלות מפורש אזי היו האומות עו"ג ג"כ חפצים לקבלה אכן כשהשי"ת אינו מגלה מפורש הטובה כי אם מראה אותה רק בבחינת ראיה לבד אז ישראל מבקשים לראות לפי ששייך להם בשרשם ולזה אנו מתפללים לראות מהרה וגו', אבל העו"ג לפי שאינו שלהם אינם רוצים לראות כלל כדאיתא בזוה"ק בשעתא דמכריזין כל מאן דבעי למחמי ייתי ויחמי מיד סטרא אחרא ערקת וכו', לכן ישראל שיש להס חלק בהפנימיות מהטובה לזה שפיר קונין את הטובה אף בראיה בעלמא כי באמת הוא שלהם משא"כ האומות עו"ג אין להם שום שייכות להטובה ואיך יקנו אותה בראיה בעלמא, לזה אינם רוצים לראות אותה ג"כ. להעביר גלולים מן הארץ והאלילים כרת וגו', כי האומות עו"ג נקראים גלולים לפי שאין להם צורת אדם ואדרבה שהם מסתירים את האור, משא"כ ישראל אף בזמן השינה יש להם נמי הצורת אדם כי אומרים קודם השינה בידך אפקיד רוחי וממילא המה דבוקים בהשי"ת גם בזמן השינה למעלה מדעתם. לתקן עולם במלכות שדי הגם שהשם שדי רומז על כל הצמצומים כמ"ש שאמר לעולמו די. אמנם לישראל נמשך מזה השם כל מיני ריבויים כדכתיב אני אל שדי פרה ורבה, והוא כי מזה בעצמו שנטבע בישראל זה הכח שיכולין לצמצם א"ע כ"כ מזה מוכח התקשרות שרשם שהוא במקום גבוה מאד והא ראיה כי הרי העו"ג אומרים תמיד איזיל ואתהני בהאי עלמא משום שהם נפרדים בשרשם אבל ישראל יען שהם בשרשם העליון במקום הגבוה מאד לכך יש בכחם לאחוז בזה העולם בכל הצמצומים וממילא נמשך לישראל מחמת אלו הצמצומים כל מיני השפעות טובות. והנה זה הקבלת עומ"ש שהוא עלינו לשבח תיקן יהושע בעת שנכנסו ישראל לארץ וראה שנסתר אורו של משה רבע"ה ועוצם הבהירות שהיה לדור המדבר נתעלם מהם ונעשה פריסה ביניהם עד שהיה רק בבחינת וקם לאנהרא לסיהרא כי האור נתלבש בלבושים כי התחיל גבי באי הארץ הנהגה חדשה בסדר המסודר את זה תעשה ואת זה לא תעשה לכן תיקן להם יהושע זה הקבלת מלכות שמים ואמר להם עלינו לשבח, עלינו ביאר רב האי גאון ז"ל שהוא ע"ד מאמרם ז"ל בש"ס מאן דאמר עלי כמאן דטעין על כתפיה דמי, היינו כי מי שמחייב א"ע לחבירו איזה סכום יש לזה החיוב גבול וקץ כי יודע שפיר עד כמה שיעלה עליו סכום החיוב, אבל מי שמקבל על עצמו ג"כ אחריות שוב אין קץ וסוף לאותו החיוב כי שעבוד שהוא באחריות הוא לעולם באין סוף לאותו השעבוד. וזהו כוונת רב האי גאון ז"ל שמפרש עלינו מאן דאמר עלי כמאן דטעין על כתפיה דמי, היינו שזה הקבלת עומ"ש שישראל מקבלים עליהם הוא על דרך קבלת אחריות בלי גבול ואין סוף לשבח, היינו שכל אחד מישראל כשיעמיק היטב ימצא אצלו מפורש רצונו ית' עם כל מלכות שמים כי לשבח מורה על עמקות כדכתיב בשוא גליו אתה תשבחם, וכשיעמיק האדם היטב יראה מפורש שבעומק מנהיר עדיין בכל לבושי ישראל כל עוצם הבהירות מאורו של מ"ר כדאיתא בזוה"ק (חקת) וקם לאנהרא לסיהרא לאדון הכל, היינו כיון שהשי"ת נקרא אדון הכל מזה מוכרח שלא יהיה נשאר שום לבוש מישראל שלא יהיה מאיר בו אורו ית':