נתיבות המשפט/ביאורים/שמב
שאל ס"ת: עסמ"ע ס"ק ב' והטעם דזה אסור לו ליתן לאחר דלא מהימן ליה אולי יבריחם ויכפור ויפטור עצמו בשקר וכנידון מ"ש הר"ן בתשובת סי' י"ט דשואל ספר פטור הובא לעיל סי' ע"ב בסמ"ע ס"ק כ"א עמ"ש בחדושי שם:
ואם השאיל לאחרים: עש"ך ס"ק א' (ויש שם ט"ס וכצ"ל אבל בהא דשמא נאנסה לא מהימן ליה ותיבת שינה ט"ס) וכוונתו דאפשר דדוקא בשומר שמסר לשומר מותר ברגיל להפקיד די"ל דלהא לא חשיד ליה שלא ישמור כראוי וגם לישבע לשקר דבתרתי לא חשיד ליה אבל הכא דיש לחוש שמתה כדרכה ונשבע לשקר וליכא רק חשש שבועת שקר לחוד דנגד מלאך המות א"א בשמירה אימר לישבע לשקר לחוד חשוד ליה:
חייב: עש"ך ס"ק ב' כוונתו לענין מ"ש הש"ך בסי' שד"מ ס"ק ז' בשם הנ"י בשם הרא"ה והביא גם כן בסי' רצ"א בשוכר חמור לרכוב עליו דאף שא"י חייב מטעם שכ' הנ"י שם דבהתחלת פשיעה שנתן לאחר הגורמת האונס מתחיל החיוב ע"ש: