נתיבות המשפט/ביאורים/שטז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

למה תטרח:    עס"ע ס"ק ב' ועפ"ד רימז למ"ש שם דאם השוכר השני רוצה ליתן לשוכר הא' יותר מהסך ששכרו המשכיר צריך ליתן לו כך כיון דאין שומעין לו רק משום דאל תמנע טוב והביא ראיה מסי' שסג סעיף יב בהג"ה ע"ש ופשוט:

יכול המשכיר:    עסמ"ע ס"ק ג' דאם כבר קיבל המשכיר את המעות וכו' הנה שם במרדכי מוכח דא"י אפי' להשכירו לאחרים ע"ש בס' א"א וכן בחידושי אנשי שם הנדפסין למטה במרדכי מקשה אהמרדכי מדברי עצמו ומביא תי' בשם מהרי"ק דכאן מיירי בדר עמו והוא לא ניחא ליה בתי' זה שסובר דבמשכיר אפי' דר עמו יכול להשכירו לאחרים ומתרץ תי' אחר דאם כבר קיבל המעות שוב א"י להשכירו לאחרים ע"ש ובהיות כן תמוה לי דשם במרדכי ניחא מה שאינו מחזיר לו השכירות שמקבל מאחרים כיון דהשוכר לא היה יכול להשכירו לאחרים מה לו להשכירות שמקבל המשכיר ודמי להא דסי' שיג סעיף י' בהג"ה דאם אין לו רשות להשכירו שהמותר הוא של בעה"ב אבל להסמ"ע דלא הביא האי דינא דבקיבל מעות שוב א"י להשביע משמע דס"ל כתי' הא' וכ"כ בסמ"ע דשם במשכון שכבר נתן המעות וכיון דיכול להשכירו לאחרים ויכול לומר אני אשכירנו לאחרים ודאי דהשכירות דידיה הוא וצריך להחזיר לו מה שמקבל מאחרים וכ"ה במרדכי פ' האומנין סי' שמ"ה דאפי' נתנה כל השכירות דיש כח להושיב אחרים תחתיהם וע"כ צ"ל כתי' הא' ובדר עמו דא"י להשכיר לאחרים השכירות של המשכיר ואח"כ מצאתי בקצה"ח שכ' ג"כ כן רק שלא חילק בין דר עמו או לא ולפעד"נ כמ"ש ולא ידענא אמאי לא שם עין לדברי המרדכי שהבאתי. עוד מבואר שם דאם לא ימצאו שוכרים אחרים דצריך להחזיר כפי חשבון כמה אדם רוצה ליקח פחות כשלא היתה דרה בו כדאשכחן בכמ' דוכתי בפועל בטל הוא היוצא לנו דבמקום שלא היה השוכר יכול להשכיר לאחרים כגון בדר עמו השכירות שמקבל המשכיר מאחרים הוא של המשכיר אפי' לא נתן המעות כיון דאין להשוכר שייכות בגווי' ובמקום שיוכל להשכיר לאחרים השכירות להשוכר ואפי' נתן לה המעות דמנין לנו להמציא חילוקים שלא נזכרו בש"ע ובפוס' קדמונים ואפי' רק שכיח להשכיר אינו משלם לו השכירות דלהבא כדמוכח גבי ספינה וכן משמע במרדכי פ' חזקת ואפי' במקום שא"י להשכיר לאחרים מנכה לו מהשכירות למה אדם רוצה ליקח פחות כשלא דר בו דומיא דפועל בטל וכמבואר במרדכי שהבאתי לעיל כנ"ל:

ואין המקבל צריך:    עסמ"ע ס"ק ה' וע"ש באורך ולולי דברי הסמ"ע נ"ל עיקר כדעת הרב דהא ודאי יש חילוק בין שוכר דבר שהוא שלו דהא חזינן דדוקא בשנים ששכרו מסיק דאין א' יכול להושיב אחר במקומו משמע דב' שהן שותפין לגמרי יכול כ"א להושיב אחר במקומו או למכרו והטעם נ"ל דבשלו יכול כל אדם לעשות מה שירצה אף שע"י גורם היזק לחבירו כל שאינו מזיק ממש בגירי דיליה כמבואר בה' נזקי שכנים אבל בשוכר אין השוכר רשאי להשכיר אם לא שאין בו שום דבר המזיק דבשל חבירו לאו כל כמיניה להזיק דבשכירות לא קניא ומש"ה השוכר א"י להשכיר כשהמשכיר דר עמו דע"כ לא קאמרי דיכול השוכר להשכיר רק במקרקעי משום דמקרקעי אינו מזיק לו וכמו במטלטלין ובשדה דמזיק לו דעת הסמ"ע בסי' רי"ב דא"י להשכיר ואפילו בבית פליג הראב"ד וא"כ כשדר עמו דמזיק לו כ"ע מודים וא"י להשכיר וכן בב' שוכרים כ"א א"י להזיק לחבירו כמו שא"י להזיק למשכיר דלכל שוכר כל זכות המשכיר ובמקום המשכיר קאי משא"כ בדבר שהוא שלו יכול לעשות מה שירצה ומש"ה במשייר לנפשו כיון דמה שמשייר שדה לפירותיה ובית לדירה כמבואר בסי' רי"ב דידיה לגמרי הוא ויכול למכרו ולעשות כל מה שירצה יכול ג"כ להשכירו ואע"פ שמזיק קצת דבדידיה קעביד ומשה"נ כשנותן לא' דירה ע"כ בנותן בית לדירה מיירי דבלא"ה א"י להקנות כמבואר בסי' רי"ב וכיון דיש לו קנין הגוף יכול לעשות כל מה שירצה אף שמזיק כמו במשייר ועדיף מיניה דיותר יש לו קנין הגוף בנותן מבשייר וזה דעת הרמ"א ונסתלק קו' הסמ"ע וכ"כ הסמ"ע בסי' רי"ב ס"ק ט"ז בשם הטור דאף במקום דאין השוכר רשאי להשכיר הקונה שדה לפירותיה יכול למכור ולהשכיר וכל נותן דירה ע"כ נותן בית לדירה דבענין אחר א"א להקנות משא"כ בשוכר א"צ לשכור בית לדירה תדע דהא בבית סתם מחוייב לקנות לו בית אף דלא היה לו מה להקנות כנל"ב: