נתיבות המשפט/ביאורים/רעט
באנשים שאינן מוחזקין משמע אבל במוחזקין שאינן קרובים א"נ לומר שהן קרובין בקצה"ח כתב שלדעת הר"ן שהביא בטור דאפילו במוחזק שיש לו אחים נאמן לומר שאין לו אחים אלמא דנאמן משום מיגו דבידו לעשות אפילו לסתור החזקה א"כ ה"נ נאמן אפילו נגד החזקה וכו' עיין שם והמעיין בר"ן יראה דהעיקר הסברא שלו הוא משום דאינו סותר החזקה לגמרי דאפשר שמתו האחין ע"ש ולדבריו נראה דאם אמר על המוחזק שאינו אחיו שזה אחיו שא"נ רק דעת הרז"ה שנאמן אף בכה"ג והו' דעת יחיד:
ונאמן על כל נכסים בתומים סי' ס' כ' דהא דנאמן באחים בנכסים שנפלו לו כשהוא גוסס אף דלית ליה מגו דמתנ' מ"מ נאמן במיגו שהיה יכול לחייב עצמו בסך רב וכ"כ בקצה"ח ולפ"ז בנכסים שנפלו לו אחר מית' דהבנים יכולין לומר מכח אביה דאבא קאתינא וא"י לגבות חוב מהן וא"כ ל"ל מגו א"נ:
כי לא היה אביהן בני בקצה"ח כתב דאם אינו מוחזק בבנו דנאמן לומר שאביהן לא היה בנו במגו שהיה נותן נכסיו לאחרים ע"ש ולפעד"נ דלפמ"ש הרמב"ן בב"ב דף ל"ג וז"ל והא דאמרינן בני וחזר ואמר עבדי א"נ ואמאי נימא מתוך שבידו ליתן מתנה לאחר וכו' אלא כיון דעיקר טענה דעבדו הוא לפוסלו מקהל וא"נ עליו לא אמרינן מגו גרוע לחצי טענה ע"ש ולפ"ז אם אמר על בן הבן שאביהן הבן אף שנולד מאשתו מ"מ אינו בנו שהוא ממזר מאיש אחר וממילא הוי כאומר על בן הבן שהי' ממזר דמי לאומר עליו שהוא עבד דהרי רוצה גם כן לפוסלו מקהל וא"נ במגו גרוע ואם אמר על אחד שלא היה מוחזק בבנו שמת ואשתו מעוברת שהמת היה בנו אפשר דאינו נאמן דלית ליה מגו דאי בעי נתן לו במתנה דהא המזכה לעובר לא קנה אפילו הוא בן בנו וכמבואר בסימן ר"י ע"ש ודוחק לומר שהיה יכול להקנות לאחר בקני ע"מ להקנות:
אמו בבת ישראל עסמ"ע ס"ק י"ב משום דלאו כל כמיניה לפוסלה בשפחה ובקצה"ח הקשה דא"כ כשאומר בן גרושה הרי פוסל אמו מכהונה ולק"מ דש"ה דממ"נ אם אמו כבר מתה שוב אין דין עליה ואי עדיין היא אשתו בידו לגרשה ולפוסלה לכהונה וכדמוכח בקידושין דף י"ד גבי אמר קדשתי' וגרשתי' דפריך בידו לגורשה וכו' ע"ש משמע דאילו היה בידו לגרשה דהי' נאמן: