נתיבות המשפט/ביאורים/קלז
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.
היורד לתוך שדה: עסמ"ע ס"ק א' וכוונת דבריו דבסעיף א' איירי שהלוקח לקח הפירות לביתו והוי מוחזק דהוא נאמן מטעם מוחזק כמו בשאר מטלטלין שאינן עשויין להשאיל ולכך אפי' לא אמר מקודם דלא שייך הסברא דאין אדם חציף מ"מ נאמן מטעם מוחזק וע"כ מיירי שאין ידוע באיזה אופן באו הפירות לידו אם הבעה"ב בעצמו מסרם לידו או מעצמו לקחם דאם יש עדים שלקחן בעצמו שלא בפני הבעה"ב א"נ מטעם מוחזק דהוו כמו גודרות כמ"ש הרי"ף והרא"ש בפ' כל הנשבעין ומבואר לעיל בסי' צ' סעי' י"ד ע"ש ובעינן דוקא שאמר מקודם אלך ואלקוט דאז נאמן מטעם סברא דאין אדם חציף ואז נאמן אחר לקיטה אפי' אינו מוחזק כמו בסעי' ב' ובסעיף ב' מיירי שאמר אלך ואלקוט קודם לקיטה דשייך סברא דאין אדם חציף ולכך אפי' לקטן והניחן בשדה של בעה"ב שאינו מוחזק נאמן בין כשהיה בעה"ב כאן ובין אינו כאן והא דנקט המחבר בסעיף ב' אם אין בעל השדה כאן משום הא דנקט דאין ב"ד צריכין למונעו דכשבעה"ב כאן לא שייך הא דאין הב"ד צריכין למונעו דהבע"ה בעצמו ימנענו אך לכאורה קשה דלהרי"ף והרא"ש בפ' כל הנשבעין דמפרשי הא דאזיל ואגדור דיקלא דפ' דמיירי באין הבעה"ב כאן א"כ אין לנו הוכחה להדין שהוכיחו התוס' מהא דאם אמר לפירות ירדתי דבאמר אלך ואלקוט דאפי' אינו מוחזק נאמן מכח קושייתם שהקשו ז"ל טעמא דלא חציף הא בלא"ה נאמן מטעם מוחזק ולהרי"ף והרא"ש לא קשה כלל די"ל דמיידי כשאין הבעל השדה כאן דלא מהני טעמא דמוחזק ואפשר דבהך דלפירות ירדתי משמע הלשון דמיירי שאינו ידוע באיזה אופן בא ליד ואם היה הבעה"ב כאן או לא ואפ"ה צריך טעמא דלא חציף וע"כ צריכין לבוא להתירוץ שכתבו התוס' דאיצטריך טעמא דאין אדם חציף כשהפירות ברשות בעל השדה א"נ יש לחלק דלא כתבו הרא"ש דלא מהני טעמא דמוחזק כשלקח שלא בפניו אף כשטוען המערער גנבת ואף דבגודרות א"נ כשטוען גנבת הטעם הוא כמ"ש באורים סי' צ' ס"ק מ' שכתב הטעם משום דאפי' אם לקוחין הן מ"מ גנב הוא שנכנס לבית חבירו שלא בפניו ולפ"ז בטען לפירות ירדתי שקנה הפירות מכל השדה ומכ"ש כשהשדה היא אינה משתמרת דלא נתפס כגנב על הכניסה אין הבעה"ב נאמן לומר גנבת ונאמן המחזיק לומר לקוח ועכצ"ל תי' התוס' דאיצטריך טעמא דלא חציף להיכא שהפירות ברשותו של בעל השדה:
אפי' אם יש עדים כו': עיין תוס' ב"ב דף ל"ג ע"ב ד"ה אי טען דהקשה דאי מיירי דווקי' בתפס ל"ל דלא חציף תיפוק לי' דנאמן מחמת דתפיס והוי כמו מטלטלין בדבר שאינו עשוי להשאיל ולהשכיר ומכח זה כתבו התוס' דאיירי בלא תפיס והקשה הב"ח על קושיות תוס' דהא דקיי"ל גבי משכנתא זה אומר שלש זה אומר שתים לולי הטעם דהוי מילתא דעבידי לגלויי לא מהני תפיסתו הואיל דמסתעיף מקרקע אמרינן קרקע בחזקת בעליה עומדת והרי הם שלו ועיין בש"ך מה שתי' דש"ה דשנין משמע רק ב' ובתומים הקשה דהא קי"ל כר"נ גבי חודש עיבור דאפי' בסוף חודש כולו למשכיר דקרקע בחזקת בעליה עומדת והתם לא מסייע שטרא ע"ש ולפעד"נ דשם גבי חודש עיבוד דלא שייך לומר מחמת חזקה כל משת"י הוא שלו דלהני תפיסה דהא אין חזקה ראיה על טענתו דהא הוא בעצמו טוען ספק רק עיקר סברא דלהני תפיסה גבי חודש עיבור וגבי משכנתא משום דהוי דררא דממונא שספק נולד לב"ד בלא טענותיהם וכיון דאלו הי' בא הדין לפני ב"ד בשע' שנכתב השטר ובשעת שכירות מרתף הי' תיכף ספק לב"ד על גוף קרקע על איזה זמן נשכר ולא על הפירות כלל שאינו עדיין בעולם כלל וכיון שספק נולד בגוף הקרקע עצמה שייך לומר קרקע בחב"ע וכמ"ש רש"י כ"מ דף ק"ב בד"ה ד"נ אמר קרקע בחב"ע משא"כ הכא גבי היורד לתוך שדה חבירו בשעה שהפירות היו מחוברים לא היה ספק כלל רק אחר שבא הפירות ליד המוחזק הספק נולד עפ"י טענותיהם שטעון לקוח ושייך לומר חזקה כמשתי"א הוא שלו ושפיר הקשו תוס' דאי מיירי בתפס ל"ל דלא חציף תיפוק ליה דנאמן כמו שאר מטלטלין דמהני מחמת חזקה כל מה שתי"א הוא שלו הוא ראיה דטענתו הוא אמת גם מה שהקשה בתומים על התי' ב' של הש"ך שתירץ דהתם חציף והקשה בתומים דהא אנן קיימינן בקושי' תוס' דלא הוי ליה לש"ס לומר כלל הך טעמא דחציף ע"ש לק"מ דהש"ך בתירוץ ב' בא לתרץ דלא תקשה בהא דמשכנתא דיהא נאמן מ"מ מטעם דלא חציף ולזה הוצרך לתרץ שם לא שייך לא חציף ומה שחילק בתומים דלא מהני טעמא דלא חציף או טעמא משו' דמוחזק רק כשמכר הפירות לבד ולא הוי דשלב"ל דמיירי כגון שמכר בשבועה אבל במשכיר או משכן גיף הקרקע לפירות הוי המוכר מוחזק מטעם קרקע בחזקת בעלים עומדת וגם לא שייך הסברא דאמרינן בש"ס שטרא לפירי לא עבדי אינשי דבשכירות עבדי אינשי שטרי ולפע"ד א"א לומר כן כלל דא"כ לעולם יהיה המשכיר יכול לתבוע להשוכר שכבר דר בביתו בשכירות יפרע לו השכירות לומר לא השכרתי לך ויצטרך לפרוע שני' וזה לא שמענו מעולם ולא אישתמיט שום פוסק לכתוב כן אלא ודאי דאין חילוק: