נתיבות המשפט/ביאורים/קלו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.

ואפילו אומן עצמו:    בסמ"ע בהג"ה הנכתב בתוך ב' חצאי לבנה שהברירה ביד זה שנמסר לידו וכו' לפענ"ד הוא ט"ס דמה"ת יהיה זה ונרא' דהפי' בטור הוא שהדין ביניהם ולפעמי' מחזיר העודף כגון באונאה שתות וכיוצא ולפעמים מחזיר הטלית ולפי הטענות כן הדין:

כובסת עכו"ם:    עט"ז שפסק דאם אין הבעלים מרדפין אחריה דאמרינן ודאי כבר נתייאש א"נ סילקה אותם בדבר אחר ע"ש והוא קצת ורחוק דדין זה לומר שכיון שאין הבעלים מרדפין דודאי נתייאשו לא נזכר בשום פוסק וגם הקצה"ח תמה דאימר נתייאשו אחר שבא לידו דהוי ש"ר ואח"כ יאוש ואימר פטרה עצמה כטענת אונס ואפשר דהט"ז כתב כן מסברא כיון שאינה מכבסת רק לבני העיר ודאי אילו לא סלקה את האחרים היה נשמע הרדיפה וגם אם לא הי' ת"י הכובסת קודם שבא לידו זמן רב היה נשמע הרדיפה ובוודאי הוא זמן רב ת"י הכובסת עד שאינו נשמע שוב הרדיפה ומקום שבא לידו הוי היאוש: