נחמיאש על משלי ד ח
<< | נחמיאש על משלי • פרק ד' • פסוק ח' | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • כב • כג • כד • כה • כו •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
סַלְסְלֶ֥הָ וּֽתְרוֹמְמֶ֑ךָּ
תְּ֝כַבֵּ֗דְךָ כִּ֣י תְחַבְּקֶֽנָּה׃
"סלסלה" – יש מפרשים מגזרת (ישעיהו מ ג): "מְסִלָּה", לדרוך ולהלוך במסילתה יומם ולילה.
פירוש אחר: מגזרת (דברי הימים ב ט יא): "מְסִלּוֹת לבית ה'" ובדברי הימים כנראה ט"ס, וצ"ל: בדברי הימים; ובמלכים (מלכים א י יב): "מִסְעָד לבית ה'", כלומר, לתמוך ולסעד התורה, והיא תרוממהו.
פירוש אחר: מעניין (תהלים פד ו): "מְסִלּוֹת בלבבם", ללמוד התורה בכוונה.
והמילה הזאת חמורה לעמוד עליה; והלא בתלמוד ר"ה לא הוו ידעי רבנן מאי "סלסלה ותרוממך", עד דשמעה לאמתיה דרבי דאמרה לההוא גברא דהוה מהפך במזייה בשערו: עד מתי אתה מסלסל בשערך? אם כן, יהיה "סלסלה" כמו שאמרו ז"ל (משנה אבות ה כב): הפוך בה והפוך בה, דכולא בה.
ורש"י פירש: סלסלה – חפשה, חזור עליה לדקדק בה, כמו (ירמיהו ו ט): "כבוצר על סלסלות", ההולך וחוזר בכרם ומחפש ידו לחפש עוללותיה.
והנכון לפרש סלסלה מגזרת (תהלים סח ה): "סֹלּוּ לרוכב בערבות", כלומר: רוממה ותרוממך, מידה כנגד מידה.
"תכבדך כי תחבקנה" – פירוש: תשימך במעלת הכבוד.
ובמסכת ברכות, פרק ג' שאכלו (דף מח.), כשהביא ינאי המלך את ר' שמעון בן שטח והושיבו בינו לבין אשתו, אמר ליה: חזי כמה יקרא אנא עביד לך! אמר לו המלך: ראה כמה כבוד אני עושה לך! אמר ליה: לאו את עבדת לי, אלא אורייתא קא עבדא לי יקרא אמר לו ר' שמעון בן שטח: לא אתה עושה לי, אלא התורה היא שעושה לי את הכבוד., דכתיב: סלסלה ותרוממך תכבדך כי תחבקנה, וכתיב בספר בן סירא: ובין נגידים תושיבך.