נזר הנצחון/חלק א/פרק ג
פרק ג'[עריכה]
אזל אשכח ינוקי מלעיל סבי מלתחת, אמר: אי יהיבנא שלמא להני - קטלי לי הני, סברי אנן עדיפינן דאנן קשינן טפי ואינהו דרדקי [ואי יהיבנא שלמא להני קטלי לי הני סברי אנן עדיפין דיתבינן לעיל ואינהו לתחת. כך גרסת ע"י], אמר: שלמא לכו!
יאמרו כי האיש הישראלי הנכנס לדעת ולתור בענין החכמה הפלוסופית ידמה לו כי עולם הפוך הוא רואה, ובאמת אין הדבר כן. ע"כ העירו חז"ל את אזנו להישירהו בזה שלא ישתבש, והוא צריך שידע שידיעות החכמות אינן כידיעות התורה. כי בידיעת התורה יש יתרון להדורות הראשונים על האחרונים כמ"ש חז"ל בעירובין (דף נ"ג ע"א) לִבן של ראשונים כפתחו של אולם ושל אחרונים כפתחו של היכל ואנו כמלא נקב מחט סדקית. ואמרו שם אנן כי סיכתא בגודא לגמרא. אנן כי אצבעתא בקירא לסברא, וכאצבעתא בבירא לשכחה. וכל זה בחכמת התורה כאשר יעיד הנסיון שהדורות מתמעטים והולכים במה שנוגע לידיעת התורה וחכמי התורה מעצמם נאמנים על נפשם.
אולם, בידיעות החכמות הפילוסופיות יש יתרון להדור החדש על הדור הישן מפני שהחכמות לא נשתלמו בימים הראשונים והן הולכות ומשתלמות תמיד. וכמו שכתב המורה גם על זמנו (בפרק י"ב מחלק ב') זה לשונו: אבל כמו שהודעתיך לא היתה חכמת התכונה בזמנו [של אריסטו] כמו שהיא היום. וכן כתב עוד בפרק ד' ובפרק ט' יעו"ש. ובדורנו זה כבר הגיעו התגלית ידיעות הטבעיות לאופן מאד מעלה הרבה יותר ממה שהיו בדורות הקודמים, ומי יודע עד כמה תגיע שלמות החכמות הדורות הבאים אם לא יהיה גם דורנו זה המתהלל מאד בחכמתו כעוללים לא ראו אור ידיעות הטבע מימיהם! וע"כ נאמר שבמושב החכמים חוקרי הטבע מי בראש? דור החדש בראש! וז"ש אזל אשכח בבית המדרש החכמה הגדול שבאתוני ינוקי מלעיל סבי מלתחת. וזה אמת ברור שבחכמות הפילוסופיות יש יתרון לדורות האחרונים על הראשונים.
אולם מאד יש לנו להתבונן בטעם היתרון הזה ובמה כח דור האחרון יפה, שלא נטעה עצמנו בזה. כי רבים מהחכמים בעיניהם היה להם הדבר הזה לאבן נגף ולצור מכשול לפרוק מעליהם קבלת אבותיהם הקדושים, בחשבם את אבותיהם לסכלים נעדרי החכמה ואת עצמם לחכמים מחוכמים לכל תכלית. והם מטעים את נפשם בזה ומעצימים עיניהם מראות בטעם היתרון ההוא לנכון. כמ"ש החכם מכל אדם (משלי ל' יא) דור אביו יקלל ואת אמו לא יברך, דור טהור בעיניו וגו'. וע"כ צריך שנדע כי גם החכמים האחרונים מודים על האמת כי כח השכלי וחדוד החושים של החכמים הראשונים היה נעלה הרבה מאד מדורות האחרונים, ומאד מאד התפלאו איך יכלו בדורות הראשונים לעמוד על ידיעותיהם בתכונות השמים ולהניח לנו ברכה יסודות אמתים וחשבונות מצומצמים. בעת אשר עדיין לא היה בידם כלי מחזה הגדולים המגדילים הרבה אלפים את הראות אשר רק בהם יעזרו היום להתבונן בגבהי שמים ולהשקיף על מהלך הככבים ולגלות מצפוניהם ואי אפשר לנו מבלעדם. ואיך החכמים הראשונים חרשו שדי החכמה השמימית זרעו קצרו וטחנו והעריכו לנו שלחן מלא כל טוב בלי עזרת כלי המצפה הגדולים שנשתלמו בימינו והשתמשו אז רק בחושיהם המחודדים לבד ובכח שכלם האלקי אשר האיר להם על כל מחשכיהם. אות היא אשר לא ישאר אחריו ספק כי לא בכח השכל והחושים נגבר על אבותינו הדורות הראשונים רק כח הזמן המגלה תעלומות נעשה חיל בלמודים. וע"כ חלילה לנו להשפיל מעלת החכמים הראשונים, ונהפוך הוא – כי החובה עלינו לרומם וגדל מעלת נפש הראשונים על האחרונים כאשר תחייב האמת.
וז"ש ריב"ח. ר"ל האיש הנכנס לדרוש בחכמה הפילוסופית בראותו כי במושב המעלות של ידיעות הטבעיות יושב דור החדש בראש, אמר מי יהיבנא שלמא להני שהשלימו בימיהם ידיעות החכמה יותר מן הראשונים, קטלי לי הני סברי אנן עדיפינן, דאנן קשינן טפי ואינהו דרדקי. שודאי הדורות הראשונים היו גדולים מן האחרונים כמ"ש חז"ל לבן של ראשונים כפתחו של אולם כו'. ואי יהיבנא שלמא להני להדורות הראשונים ולכבדם יותר מן האחרונים קטלי לי הני, כי לסכל אחשב, סברי אנן עדיפינן דיתבינן לעיל ואינהו לתחת. ע"כ מי כהחכם ומי יודע פשר דבר, אמר שלמא לכו, כי בזה כל אחד על מקומו בא בשלום. כי ודאי בכחות הנפשיות ובחדוד החושים היה היתרון להראשונים על האחרונים, ובהיות הדבר כן יתחייב שבידיעת חכמת התורה והנבואה התלויה ביותר בכח השכלי ובשלמות הנפשיות יש יתרון לאבותינו הקדושים על האחרונים וכדעת חז"ל. ובידיעות התלויות בהתגלות הזמן היתרון להאחרונים, ובזה יצא ידי שניהם בשלום.