נוהל זמני לאישור קבלת תרומות למשרדי הממשלה – חרבות ברזל
נוהל זמני לאישור קבלת תרומות למשרדי הממשלה – חרבות ברזל מתוך 
הודעה על מתן היתר לקבלת תרומות – חרבות ברזל
לפי חוק שירות המדינה (סיוג פעילות מפלגתית ומגבית כספים), התשי״ט–1959
י״פ תשפ״ד, 626.
מודיעים בזה, כי ביום ג׳ בחשוון התשפ״ד (18 באוקטובר 2023) הממשלה החליטה לפי סעיף 7 לחוק שירות המדינה (סיוג פעילות מפלגתית ומגבית כספים), התשי״ט–1959 (להלן – החוק), להתיר למשרדי הממשלה לרבות יחידות סמך וגופים ממשלתיים, לקבל ולגייס תרומות לפי הנוהל שבתוספת וזאת עד יום י״ט בטבת התשפ״ד (31 בדצמבר 2023).
תוספת
נוהל זמני לאישור קבלת תרומות למשרדי הממשלה – חרבות ברזל
תוכן עניינים
פרק א׳: מבוא
מטרה
נוהל זמני זה בא להסדיר את ההליך לאישור קבלת תרומות למשרדי הממשלה בשעת חירום ובמצב הלחימה הקיים במהלך מלחמת חרבות ברזל ולעגן עקרונות ראויים לאישור תרומות כאמור, אשר יבטיחו הליך יעיל ואפקטיבי, תוך שמירה על מינהל תקין וטוהר המידות.
הגדרות
בנוהל זה –
”ועדת התרומות“ – ועדה בראשות אגף החשב הכללי לבחינת קבלת תרומות למשרד ממשלתי ולאישור קבלתן;
”משרד ממשלתי“ – לרבות כל יחידה או גוף אחר שהם חלק מהממשלה;
”רף תרומות משרדי“ – כל אחד מאלה:
(1)
לגבי תרומה שעניינה טכנולוגיית מידע (לרבות חומרה, תוכנה ושירות) – 100,000 שקלים חדשים;
(2)
לגבי תרומה שאינה תרומה האמורה בפסקה (1) מגוף הפועל למטרות רווח – 350,000 שקלים חדשים;
(3)
לגבי תרומה שאינה תרומה האמורה בפסקה (1) מגוף שאינו פועל למטרות רווח – 500,000 שקלים חדשים;
”תורם“ – יחיד או תאגיד, בארץ ומחוץ לארץ;
”תרומה“ – בין בכסף ובין בשווה כסף שעניינה סיוע למשרד ממשלתי בקשר למלחמת חרבות ברזל, לרבות לעניין הפעולות הנדרשות לשיקום כתוצאה ממלחמת חרבות ברזל, והכול למעט מתן שירותי ייעוץ.
עקרונות כלליים לקבלת תרומה
(א)
משרד ממשלתי לא יקבל תרומה אלא בכפוף להוראות נוהל זה; יובהר כי אין בנוהל זה כדי לגרוע מסמכויות האפוטרופוס הכללי.
(ב)
קבלת תרומה תיעשה למטרה ראויה מבחינה ציבורית תוך שמירה על כללי מינהל תקין, עקרונות תקציביים מקובלים וטוהר מידות ובהתחשב באירועי הלחימה המתנהלים בעת הזו.
(ג)
קבלת תרומה תיבחן בהתאם לחיוניות ולנחיצות התרומה בעת הזו בעבור הצרכים של משרדי הממשלה הקשורים במלחמת חרבות ברזל.
(ד)
משרד ממשלתי לא יקבל תרומה שיש בה כדי לעקוף את הוראות הדין, מדיניות ממשלתית או מדיניות משרדית או שיש בה כדי להשפיע על סדרי העדיפויות הממשלתיים או המשרדיים.
(ה)
ניתן לאשר תרומה בשווה כסף לצורך ביצוע פעילות המתוקצבת כחלק מפעילות המשרד בהתקיים נסיבות המצדיקות קבלת התרומה, שיש להן קשר ישיר לפעילות הממשלתית בתקופת הלחימה או לצורך מניעת נזק של ממש, ובתנאי שבשים לב לדחיפות ולצורך בקבלת התרומה, יש טעמים טובים המצדיקים קבלת אותה תרומה חלף ביצוע הליך רכש על ידי המדינה.
פרק ב׳: הליך אישור קבלת תרומות
ועדת תרומות
(א)
תוקם ועדה בראשות אגף החשב הכללי לבחינת תרומות למשרדי ממשלה ולאישור קבלתן; חברי הוועדה יהיו:
(1)
סגן החשב הכללי – יושב ראש;
(2)
נציג היועץ המשפטי של משרד האוצר;
(3)
נציג נוסף שימנה החשב הכללי.
(ב)
החשב הכללי ימנה מרכז לוועדה.
(ג)
לעניין תרומה טכנולוגית במהותה הניתנת בשווה כסף, המנהל הכללי של מערך הדיגיטל הלאומי יבוא במקום הנציג האמור בסעיף קטן (א)(3).
(ד)
ועדת התרומות תקבע בהקדם את סדרי עבודתה ככל שאלו לא נקבעו בנוהל זה, לרבות לעניין לוחות הזמנים ותיעוד עבודתה, בשים לב למהירות הנדרשת בשעת החירום.
קבלת הצעה לתרומה ופנייה לוועדת התרומות
(א)
משרד ממשלתי אשר מוצעת לו תרומה יתעד בתרשומת נלווית פרטים הנוגעים לנסיבות קבלת ההצעה.
(ב)
אם המשרד מעוניין לקבל תרומה שהוצעה לו כך שסך כל התרומות שקיבל המשרד מהתורם בתקופה שמיום כ״ב בתשרי התשפ״ד (7 באוקטובר 2023) עד תום תקופת תוקפו של נוהל זה לא עולה על רף התרומות המשרדי, ולעניין תרומה בשווה כסף לפי אומדן של חשב המשרד, יאשר המנהל הכללי של המשרד או גורם בכיר מטעמו שימונה בתיאום עם החשב הכללי את התרומה, וזאת לאחר קבלת חוות דעת של היועץ המשפטי של המשרד וחשב המשרד.
(ג)
הוראות סעיף קטן (ב) יחולו על יחידת סמך שמנהלה אינו כפוף למנהל הכללי של המשרד, בשינויים האלה: אומדן התרומה בשווה כסף ייעשה לפי אומדן של חשב יחידת הסמך, ומנהל יחידת הסמך או גורם בכיר ביחידה שימונה בתיאום עם החשב הכללי יאשר את התרומה וזאת לאחר קבלת חוות דעתו של היועץ המשפטי של יחידת הסמך וחשב יחידת הסמך.
(ד)
אישור התרומה לפי סעיף קטן (ב) או (ג) ייעשה בהתאם למכלול העקרונות והשיקולים המפורטים בנוהל, ובהחלטה המאשרת את התרומה יפורטו הנימוקים המצדיקים לדעת המשרד את אישור קבלת התרומה, זהות התורם, הטעמים שביסוד התרומה, ככל שהם ידועים, מטרותיה, סכומה או שווייה; לגבי תרומה בשווה כסף – תיאורה והערכת שווייה על ידי חשב המשרד או יחידת הסמך, לפי העניין.
(ה)
אם המשרד מעוניין לקבל תרומה שהוצעה לו כך שסך כל התרומות שקיבל המשרד מהגוף התורם בתקופת תוקפו של נוהל זה עולה על רף התרומות המשרדי, תובא על ידי המשרד לאישור ועדת התרומות; בבקשה יפורטו הנימוקים המצדיקים לדעת המשרד את אישור קבלת התרומה, זהות התורם, הטעמים שביסוד התרומה, ככל שהם ידועים, מטרותיה וסכומה; ולגבי תרומה בשווה כסף – תיאורה והערכת שוויה; לבקשה יצורפו חוות דעת של היועץ המשפטי למשרד או יחידת הסמך ושל חשב המשרד או של יחידת הסמך, לפי העניין, אשר יתייחסו לעקרונות ולשיקולים המפורטים בנוהל זה, וכן פניית התורם אם יש כזו.
(ו)
בעת בחינת קבלת תרומה בשווה כסף ייבחנו מכלול ההיבטים הנוגעים לשימוש בתרומה ובכלל זה, היבטי אחריות ככל שיש.
סמכויות ועדת התרומות
ועדת התרומות תדון בבקשה ותחליט אם בהתאם למכלול העקרונות והשיקולים המפורטים בנוהל, יש מקום להיעתר לבקשת המשרד לאשר את קבלת התרומה; הוועדה לא תאשר קבלת תרומה אלא לאחר שהשתכנעה כי הונח לפניה מלוא המידע הנדרש לצורך קבלת החלטתה; הוועדה רשאית לקבוע תנאים והגבלות לקבלת התרומה.
אישור לתרומות מעל 10 מיליון שקלים חדשים
(א)
החליטה ועדת התרומות לאשר קבלה של תרומה, כך שסך כל התרומות שקיבל המשרד מהגוף התורם בתקופה שמיום כ״ב בתשרי התשפ״ד (7 באוקטובר 2023) עד תום תקופת תוקפו של נוהל זה עולה על 10 מיליון שקלים חדשים, תובא ההמלצה לאישור החשב הכללי לאחר קבלת חוות דעתו של היועץ המשפטי של משרד האוצר, על דעת המשנה ליועצת המשפטית לממשלה (משפט ציבורי–מינהלי).
(ב)
אישר החשב הכללי תרומה בשווי כאמור לפי סעיף קטן (א), תישלח הודעה למזכירות הממשלה בדבר קבלת התרומה; המשרד יפרסם את התרומה לפי סעיף 8.
פרסום קבלת התרומה ושם התורם
(א)
לא יאוחר מ־30 ימים לאחר קבלת התרומה, יפרסם המשרד הממשלתי שקיבל את התרומה באתר האינטרנט שלו את דבר התרומה, שם התורם, סכומה וייעודה, זולת אם לא ניתן לפרסם את דבר התרומה או את שם התורם בשל פגיעה בביטחון המדינה או ביחסי החוץ שלה.
(ב)
ביקש תורם שלא לפרסם את שמו, ניתן לשקול אם לאשר את קבלת התרומה בלא פרסום שם התורם, לפי נסיבות העניין.
הנצחת תורם
ביקש תורם להנציח או להוקיר אדם או גוף במסגרת מתן התרומה, ניתן לשקול אם להיענות לבקשה, בשים לב למכלול נסיבות העניין ובכלל זה לאופי ההנצחה המבוקשת, להיבטי שוויון, לאפשרות הפגיעה באמון הציבור ובתדמית השירות הציבורי כתוצאה ממנה ולהשלכות הרוחב שעשויות להיות לכך.
פרק ג׳: שיקולים תקציביים בבחינת תרומה
תקציב – כללי
ככלל, פעילות משרדי הממשלה אמורה להתקיים מתקציבי המשרדים, תוך שמירה על מסגרת ההוצאה התקציבית, תכנון רב־שנתי ושימוש במקורות הסדורים העומדים לרשות המדינה, על פי הקבוע בהוראות החקיקה העוסקות בתקציב המדינה; תרומות אינן המקור הרגיל להכנסות המדינה, וקבלתן תיעשה בכפוף להוראות בנוהל זה.
הוצאות נלוות הכרוכות בקבלת התרומה
(א)
בעת בחינת קבלת תרומה לייעוד מוגדר, בכסף או בשווה כסף, יש לשקול את נחיצות התרומה אל מול קיומן של עלויות והוצאות נלוות הכרוכות בקבלת התרומה למדינה, כגון הוצאות ביטוח, אחזקה שוטפת, הוצאות הפעלה, מסים עקיפים וכיוצא באלה; יש לעמוד על טיבן של ההוצאות הנלוות ועל משך הזמן שבו הן נדרשות.
(ב)
על תרומה חלה חובת תשלום מסים עקיפים בהתאם להוראות כל דין; מסים בשל תרומה, ככל שיחולו, יכוסו על ידי הגוף הנתרם.
מימון שכר ותקני כוח אדם באמצעות תרומה
תרומה לא תשמש למימון התקציב המיועד לתשלום שכר עובדי מדינה או למימון תקני כוח אדם בשירות המדינה; לא יהיה בתרומה כדי לשנות את תנאי ההעסקה של עובדי המדינה או את תקן משרתם.
השפעה תקציבית מהותית בגין קבלת תרומה
בבחינת תרומה יש לבחון אם יהיה ניתן להבטיח את קבלתה במשך התקופה המיועדת לכך ואם התרומה תיצור תלות של המשרד במקור מימון שאינו ודאי; כדי למנוע חשש לתלות כאמור, יש לשקול, במקרים המתאימים, להגביל את התרומה לאחוז מסוים מגובה התקציב הממשלתי המוקצה לטובת אותה מטרה, וכן להגביל את אפשרות המשרד לבצע שינויים ארגוניים או שינויים אחרים בלתי־הפיכים או בעלי עלות גבוהה אשר מסתמכים על המשך קבלת התרומה.
פרק ד׳: שיקולים הנוגעים לשמירה על טוהר המידות
זהות ומהות התורם
בעת בחינת התרומה יברר המשרד את מרב הפרטים בנוגע לזהות ולמהות של התורם וישקול שיקולים הנוגעים לשמירה על טוהר המידות, לרבות –
(1)
אם מדובר בתורם שהוא גורם עסקי או גורם הפועל שלא למטרות רווח, למטרות פילנתרופיות או למטרות ציבוריות אחרות;
(2)
בתורם שאינו יחיד –
(א)
זהות בעל השליטה, כהגדרתו בחוק איסור הלבנת הון, התש״ס–2000 (להלן – חוק איסור הלבנת הון);
(ב)
זהות נושאי המשרה שבו;
(ג)
וככל האפשר בנסיבות העניין – תאגיד, שאינו התורם, הנשלט בידי אדם כאמור בפסקת משנה (א);
(3)
הזיקה בין פעילות התורם והגורמים האמורים בפסקה (2) לפעילות המשרד וטיב הקשר של המשרד, או הממשלה עם התורם והגורמים כאמור, אם קיימים;
(4)
לאילו מטרות נועדה התרומה, כך למשל – האם התרומה מיועדת לרווחת הפרט של עובדי המדינה, לצורך שיפור שירותים ציבוריים או לביצוע תפקיד המוטל על המשרד על פי דין;
(5)
אם התורם נזקק בעבר להפעלת סמכות של הגוף שאליו הוא מעוניין לתרום והאם הוא צפוי להיזקק להפעלת סמכות של הגוף בעתיד;
(6)
אם מדובר בתרומה לגוף בעל סמכויות אכיפה, חקירה ושיפוט, ואשר נועדה לשמש לפעילויות הקשורות בהפעלת סמכויות אלה.
איסור קבלת תרומה ממקור בלתי חוקי
(א)
התעורר חשש לכך שמקור כספי התרומה במעשים בלתי־חוקיים או שיש בקבלת התרומה משום הלבנת הון, כמשמעותה בחוק איסור הלבנת הון לא תתקבל התרומה וידווח על כך למשטרת ישראל.
(ב)
לא תותר תרומה במזומן או באמצעי תשלום בעל סממנים של מזומן (שאין לו תיעוד).
טוהר מידות וניגוד עניינים
(א)
בעת בחינת התרומה יש לוודא, ככל הניתן, שאין חשש לפגיעה בטוהר המידות ובפרט, אם למשרד יש ניגוד עניינים בקבלת התרומה; אם קיים ניגוד עניינים כאמור, יש לבחון אם ניתן להסדירו באופן שניתן לאשר קבלת התרומה או שהוא מהווה מניעה מוחלטת מקבלתה.
(ב)
יש לוודא, ככל הניתן, שהתרומה ניתנת למשרד בלא תמורה כלשהי או ציפייה לקבלת תמורה כלשהי מהמשרד או מעובדיו, במישרין או בעקיפין, בעת מתן התרומה או לאחר מכן.
(ג)
בעת בחינת התרומה יש לבדוק אם יש בתרומה כדי להקנות לתורם עדיפות בקידום ענייניו או עסקיו.
(ד)
יש להימנע, ככל הניתן, מקבלת תרומה מגורם שאמור להיזקק לשירות אשר כרוכה בו הפעלת שיקול דעת מצד עובדי המשרד מקבל התרומה או בהקשר לנושא התרומה.
איסור הפליה
בעת בחינת התרומה יש לוודא שאין בקבלתה, בתנאיה, באופן חלוקתה וכיוצא בזאת, משום הפליה פסולה, לרבות מטעמים של גזע, עדה, דת, מין או לאום, או פגיעה בגזע, עדה, דת, מין, לאום או כל קבוצת אנשים אחרת; אין רואים הפליה או פגיעה לפי סעיף זה כאשר הדבר מתחייב מאופייה, מהותה או ייעודה של התרומה.
שמירה על תדמית המדינה, השירות הציבורי והמשרד הממשלתי
בעת בחינת התרומה יש לשקול אם צפויה פגיעה בתדמית המדינה, השירות הציבורי או המשרד הממשלתי כתוצאה מקבלת התרומה או להציגן באור שלילי.
פרק ה׳: מגבלות פרטניות
תרומה שמימושה מחייב התקשרות עם ספק מסוים
לא ניתן לאשר תרומה שמימושה עשוי לחייב התקשרות עם ספק מסוים, למעט התקשרות עם ספק מסוים לפי תקנה 3(2) ו־(29) לתקנות חובת המכרזים, התשנ״ג–1993, או לפי תקנה 3(2) לתקנות חובת המכרזים (התקשרויות מערכת הביטחון), התשנ״ג–1993; למען הסר ספק, מובהר כי התקשרויות עם צדדים נוספים, ככל שנדרשות לצורך מימוש ייעוד התרומה, ייעשו לפי דיני המכרזים.
פרק ו׳: שמירה על טוהר המידות לאחר קבלת תרומה
אי־
(א)
מתן התרומה לא יהווה שיקול כלשהו בהפעלת שיקול דעתם של עובדי המשרד בעניינו של התורם או גורמים קשורים אליו כאמור בסעיף 14(2) והם ינהגו בעניינם כבכל עניין שבא לפניהם; בין השאר, לא תינתן לעניינו של התורם והגורמים כאמור קדימות כלשהי בטיפול כתוצאה מעצם מתן התרומה.
(ב)
החלטות בעניינים החורגים מפעולות שגרתיות של המשרד הקשורות לתורם וגורמים כאמור בסעיף 14(2) יתקבלו מטעמים מיוחדים, לאחר אישור היועץ המשפטי של המשרד.
פרק ז׳: רישום תרומות בספרי המדינה
רישום תרומה בכסף ובשווה כסף
כל תרומה בכסף, תתוקצב במסגרת תקציב המדינה; שווייה של תרומה בשווה כסף ייקבע בהתאם לשווי ההוגן של התרומה או מחיר העלות של התרומה אצל התורם ותירשם, ככל שיהיה צורך בכך, בהתאם להנחיות החשב הכללי.
אופן הצגת התרומות בדוחות הכספיים של המדינה יהיה בהתאם להנחיות החשב הכללי.
פרק ח׳: הוראות שונות
היתר לגיוס תרומות
ככלל, חל איסור על שרי הממשלה ועל עובדי המשרדים לגייס תרומות; לאור היתר הממשלה לפי סעיף 7 לחוק, יתאפשר גיוס תרומות, בשווה כסף, למשרדי הממשלה במקרים חריגים, בכפוף לקבלת אישור למקרה פרטני של החשב הכללי לאחר קבלת אישור היועץ המשפטי של משרד האוצר על דעת המשנה ליועצת המשפטית לממשלה (משפט מינהלי–ציבורי); האישור יינתן בהתאם לעקרונות ולכללים הקבועים בנוהל זה.
תיקון סכומים
החשב הכללי לאחר קבלת חוות דעתו של היועץ המשפטי של משרד האוצר, על דעת המשנה ליועצת המשפטית לממשלה (משפט ציבורי–מינהלי), רשאי לשנות מהסכומים האמורים בהגדרת ”רף תרומות משרדי“ שבסעיף 2 ובסעיפים 7 ו־28(6), זאת בעבור כלל משרדי הממשלה או משרד מסוים; הודעה בעניין תפורסם באתר האינטרנט של משרד האוצר.
שמירת דינים
(א)
נוהל זה אינו גורע מתנאים, היתרים או אישורים אחרים הנדרשים על פי כל דין.
(ב)
תרומות שהתקבלו מיום כ״ב בתשרי התשפ״ד (7 באוקטובר 2023) עד מועד אישורו של נוהל זה בממשלה, בהתאם לעקרונות ולכללים הקבועים בו, יראו אותן כאילו התקבלו ואושרו כדין.
תחילה ותוקף
תחילתו של נוהל זה במועד אישורו בממשלה ותוקפו עד יום י״ט בטבת התשפ״ד (31 בדצמבר 2023).
תחולה
הנוהל חל על כלל התרומות שמתקבלות על ידי משרדי הממשלה, בין באופן ישיר ובין באמצעות גופים חיצוניים שגייסו בעבורם את התרומות.
תחולה במקרים מסוימים
(א)
נקבעו בדין הוראות מיוחדות לעניין קבלת תרומות, יחול על העניין נוהל זה בכפוף להוראות שנקבעו באותו דין ובשינויים המחויבים.
(ב)
סייגים לתחולה
הוראות נוהל זה לא יחולו על –
(1)
עיזבונות או צוואות בחיים, וכן קבלת תרומות המיועדות למדינת ישראל, להבדיל ממשרד ממשלתי ספציפי; לעניין זה, תרומה לטובת משרד ממשלתי שנשלחה בשיק או במרכז סליקה בנקאי ושלא קדם לה קשר בין התורם לנציג המשרד או שאינה מלווה בפנייה מטעם התורם שממנה ניתן להסיק כי התרומה מיועדת לאותו המשרד, יראו אותה כאילו מדובר בתרומה המיועדת למדינת ישראל; תרומות למדינת ישראל כאמור יטופלו על ידי האפוטרופוס הכללי בהתאם לסמכויותיו לפי כל דין;
(2)
קבלת תרומות בעבור בתי החולים הממשלתיים או על ידיהם; תרומות כאמור ייבחנו ויאושרו בהתאם לחוזר חשב משרד הבריאות 2/2014, המסדיר את פעילות בתי החולים הממשלתיים ותאגידי הבריאות עם אגודות הידידים שעל ידם, או כל נוהל אחר אשר יבוא תחתיו;
(3)
קבלת תרומות בידי האגודה למען החייל בהתאם למטרות העמותה, תקנונה ונוהליה לטובת מערכת הביטחון;
(4)
סיוע של גורמים מדינתיים זרים, אשר לא ייחשב כתרומה לעניין נוהל זה; ואולם הוראות סעיף 21 יחולו על סיוע בכסף או בשווה כסף ממדינות כאמור;
(5)
מתן שירותי ייעוץ למשרדי הממשלה בחינם, ויובהר כי אין בכך כדי לגרוע מהוראות כל דין לעניין זה;
(6)
תרומות מזדמנות בשווה כסף בסכומים זניחים אשר לא יעלו על 10,000 שקלים חדשים מתורם מסוים למשרד ממשלתי; משרד ממשלתי יבצע תיעוד ורישום לתרומות כאמור, ככל האפשר.
ז׳ בחשוון התשפ״ד (22 באוקטובר 2023)
- יוסי פוקס
מזכיר הממשלה
אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.