נודע ביהודה (תנינא)/יורה דעה/מט
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.
סימן מט
[עריכה]תשובה
שלום לכבוד האלוף התורני והמופלא חכם ומבין מדעתו דעת תורה כבוד מוהר"ר יוזל מו"צ דק"ק ש"ה:
על דבר אשר הורה בשמונה מיקרליך של כבשים שהוא הדרא דכנתא שנמלחו יחד והותכו יחד כל השומן שעליהם ואח"כ שפכו שומן מן שמונה הדרא דכנתא הנ"ל לתוך חמשה זיידל שומן ג"כ של כבשים והותך הכל יחד ואח"כ נתנו כל השומן הנ"ל לתוך ט"ו זיידל שומן אווזים והותך הכל יחד ואח"כ נודע שכבש א' היה טריפה דהיינו שאח"כ פתחו ראש הכבשים והיה מים בראשו של אחד מהם והשומן המשוער מן הדרא דכנתא אחד לא היה יותר מרביע זיידל. יפה הורה להתיר השומן שאין לך צורך גדול והפסד מרובה מעשרים זיידל שומן בעת הזאת שהשומן ביוקר גדול. והרי הכריע רמ"א דבלח בלח לא אמרינן חנ"נ בהפסד גדול בשאר איסורים שאינן בשר בחלב. ואף שרש"ל ביש"ש פ' ג"ה סימן ס' אוסר אם הוא דרך בישול. מדברי רמ"א לא משמע לחלק בכך וכן מוכח מדברי הש"ך שם בסימן צ"ב ס"ק ט"ו מה שהשיג על אפי רברבי שכתב שבב"ח יש להחמיר אפי' לח בלח והשיג עליו הש"ך דזה אינו משום חומרא אלא מדינא כדמוכח בהדיא בפ' כל הבשר דף כ"ח דקאמר חלב נבילה הוא כו' ע"ש בש"ך ואם איתא דכאן מיירי דוקא צונן בצונן א"כ מה ראיה מהך דפ' כל הבשר דשם היה בבישול א"ו דרמ"א מתיר בכל ענין אפילו דרך בישול ואולי גם הרש"ל מודה בהפ"מ ושם מיירי בלא הפ"מ ושלא דרך בישול מתיר אפילו בלי הפ"מ וגם כאן שנתערב מין במינו שמדאורייתא מותר ואנן ניקו עוד ונימא חנ"נ ואפילו בלח בלח הוא חומרא יתירה ואף שרש"ל מחמיר אף בזה שהרי במה דמתיר שם שלא בדרך בישול כתב כגון יין ביין או מים במים מ"מ ודאי ראוי לסמוך על רמ"א. ובפרט שגם זה נכון מה שכתב מעלתו להקל שהרי אין כאן ודאי טריפות רק מספק שמא לא היה המוח מקיף. ולדעתי כיון שלא נודע הטריפות עד אחר מעשה אפילו אם נימא דדעת רמ"א נגד דעת מהרש"ל הוי ספיקא עכ"פ דלא כוכל לומר שאפילו ספק לא יחשב ואדרבה קרוב לודאי להתירו. ועכ"פ אם ספק הוא אין זה מקרי ספק שע"י תערובת שספק ע"י תערובת מקרי דבר שאינו בטל וצריך אתה רק לומר שמא אינו זה אבל בנדון דידן אם אין חנ"נ אין כאן איסור כלל שהרי בטל בששים וא"כ שני הספיקות הם שמא אין כאן איסור כלל שאם היה המוח מקיף אין כאן איסור ואם אין חנ"נ אין כאן איסור ושני הספיקות נודעו ביחד דהרי כ"ז שלא הרגישו מים בראש לא היה שייך להסתפק שום ספק וא"כ לפי דברי רמ"א בסימן ק"י סעיף ט' בהגה"ה זו מותר. ותו לא מידי כעת. דברי הד"ש: