נודע ביהודה (תנינא)/חושן משפט/כט
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.
סימן כט
[עריכה]תשובה
לכבוד אהובי תלמידי ידידי הרב המופלג בתורה מוהר"ר דוד קיצע נר"ו:
מכתבך קבלתי. ואשר תמהת על מה שראית בגליון הש"ך שלי בסימן מ"ג ס"ק ב' שהביא הש"ך ראיה דשטר שאין בו זמן גובה ממשעבדי מאותן שקנו אחר שראו עדים השטר בידו ממה שאמרו אייתי ראיה אימת מטי גיטא לידך, וכתבתי על הגליון דבריו צל"ע שהרי אם נכתב בניסן ולא נמצא עד תשרי למאן דלא סבר כאביי זהו מוקדם גמור ואפילו משעת מסירה אינו גובה וכמ"ש הש"ך עצמו בס"ק ט"ו וא"כ על כרחך מה שאמרו אימתי מטא גיטא לידך היינו שתביא ראיה שבא לידה ביום הכתיבה ממש, ולפי זה אין ראיה משם דשם נכתב וניתן כדין וחל שיעבוד משעבדי אבל בשטר שאין בו זמן כיון שמתחילה בזה הענין אי אפשר לטרוף בו לא חל השיעבוד כי אין הלקוחות נזהרין מלקנות, ע"כ לשוני בגליון. ועל זה תמהת שהרי הטעם שמוקדם פסול לגמרי הוא משום שיכול לטרוף מזמן הכתוב בו שלא כדין וכל זה בשטרי חוב דלא סמכינן שהלקוחות יאמרו אייתי ראיה אימתא מטא גיטא לידך כי יאמרו מדאהדרוהו ניהליה רבנן ודאי למגבי ביה אבל בגט ליכא חשש כי הלקוחות יאמרו אייתי ראיה אימתי מטא גיטא לידך והא דאהדרוהו רבנן היינו להנשא בו כמפורש במסכת ב"מ דף י"ט ע"א:
דע אהובי תלמידי דלפי פסק השלחן ערוך באה"ע סימן קכ"ז סעיף ה' דגט שלא נמסר ביום הכתיבה אין לו תקנה אלא לשלחו ע"י שליח ועיין שם בב"ש ס"ק וי"ו וס"ק זי"ן א"כ בגט שלא נפל ולא נמסר ע"י שליח אפילו לא נמסר בזמנו לית ליה קלא ולא מסקי הלקוחות דעתייהו למימר אייתי ראיה רק בשנפל ע"י הנפילה אית ליה קלא ויאמרו הלקוחות אייתי ראיה. ומעתה אם תביא ראיה שבא הגט לידה קודם הנפילה אבל לא ביום שנכתב הא ודאי שאם לא נפל היתה יכולה לטרוף מלקוחות מזמן הכתוב בו שלא כדין דאז אכתי לית ליה קלא וא"כ הרי הוא פסול לגמרי וע"כ הפירוש אייתי ראיה היינו שתביא ראיה שנמסר בזמנו ממש וכמו שכתבתי על הגליון ויפה השגתי על הש"ך. ואפילו לדעת הפוסקים דכל גט כיון שנמסר בע"מ אית ליה קלא ודאי שאין להש"ך ראיה דשם פשיטא שמתחילה נכתב לגבות שהרי כל גט נכתב למסרו בעדי מסירה ויש לו תמיד קול וגובה בו תמיד וא"כ נכתב ונמסר ע"מ לגבות בו ממשעבדי אבל שטר שאין בו זמן וסתם שטר אינו עשוי להמסר בעדים דמאן דיזיף בצינעא יזיף וכמ"ש התוס' גופייהו שם במס' ב"מ בד"ה וליחוש יעויין שם א"כ כיון שלא נכתב בו זמן לא נכתב על מנת לגבות ממשעבדי ולא חל השיעבוד כלל ואין הלקוחות נזהרים מלקנות כי עדי חתימה שבו לא מסקי אדעתייהו שיראו עדים השטר ביד המלוה שיהיה ראוי לטרוף בו ממשעבדי ולכך לא מפקי קלא ולא חל שיעבודא כלל. ובזה נדחה גם מה שרצית לומר שהש"ך לשיטתו בסי' ס"ה ס"ק ל"ה, דוק ותשכח: