נודע ביהודה (תנינא)/אורח חיים/קלב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.

סימן קלב[עריכה]

תשובה

שלום לכבוד אהובי תלמידי וחביבי. התורני המופלא חכם וסופר דומה לעופר. כ"ש מוה' ראובן י"ץ:

מכתבך קבלתי. ומה דקשיא לך בדברי תוספות בסוכה דף למ"ד ע"א בד"ה משום דהוי מצוה הבאה בעבירה שהקשו על מה דפירש לקמן בלולב של אשירה הטעם משום דמיכתת שעורו תיפוק ליה משום מצוה הבא בעבירה. והרי רבא הוא דמוקי ליה התם משום מיכתת שעורו והרי רבא ל"ל מה"ב ביו"ט שני וכמבואר כאן בשיטת הגמרא דרבא אמר לעולם ביו"ט ראשון וכו'. זהו תורף קושייתך. ואמינא לך דכוונת התוס' על המקשן שם בדף ל"א ע"ב דלא ידע דאשירה דומיא דעיר הנדחת והקשה ממשנתנו על רבא ובזה קשיא להו לתוס' דאפילו לא ידע דמיכתת שעורו אכתי פסול משום מצוה הבב"ע ביו"ט ראשון ומאי קשיא ליה על רבא ממתניתין ודלמא משנתנו ביו"ט ראשון ורבא דאמר אם נטל כשר היינו ביו"ט שני דליכא משום מצוה הבאה בעבירה לשיטתו. וכן מה שהקשו עוד שם זה לשונם ותו אמאי שרינן אשירה דלאו דמשה. כוונתן שהרי קמסיק שם דיקא נמי וכו' וא"כ משנתנו לא מיירי בע"ז דלאו דמשה כלל ומכלל שאפילו ביו"ט ראשון כשר דאל"כ אכתי הוה ליה לתנא למתני גם לולב של ע"א שהרי חשיב שאול וגזול שאין פסול דידהו אלא ביו"ט ראשון ה"נ ה"ל למיתני לולב של ע"ז ומשום דין ממון ס"ל לתוספות דע"ז של עכו"ם אפילו משום דין ממון לא מצי למיפסל משום דאשירה דתני היינו הן היא הן משמשיה ובע"ז אם היא נשאר ביד עכו"ם ומשמשיה הם ביד ישראל יש להם דין ממון כשביטל עכו"ם גוף ע"ז וכשיטת הראב"ד שהביאו הר"ן. ולקמן דף ל"ה באשירה דמשה שאין לה ביטול הקשו תוס' תיפוק משום דין ממון ותירצו דנ"מ שאסור כל שבעה. והמקשן דלא ידע שמיירי באשירה דמשה הקשה במשנתנו על רבא. ועל הר"ן שמחלק גם באשירה דלאו דמשה בין יו"ט ראשון לשני באמת הקשה הט"ז בסימן תרמ"ט ס"ק ג' דנסתר קושית הגמרא יעויין שם:

ואין להקשות גם לשיטת התוס' דכתבתי שס"ל כשיטת הראב"ד דמשמשי ע"ז אף שהם ביד ישראל אכתי דין ממון יש להו כשגוף הע"ז נשאר ביד עכו"ם. אין להקשות אכתי מנ"ל להמקשה להקשות על רבא ודלמא משנתנו לא מיירי במשמשין רק בע"ז עצמה ויש חילוק בין יו"ט ראשון לשני ומשנתנו ביו"ט ראשון ורבא מיירי ביו"ט שני. יש לומר כמו שכתב הריטב"א בחידושיו במשנה דסתם אשירה היינו משמשין וכדתנן איזה אשירה כל שיש תחתיה ע"ז יעויין שם. ומה שהקשית לדברי התוס' בד"ה מתוך שגם שמואל מודה דביו"ט ראשון פסול משום מה"ב א"כ איך אמר איתמר נמי אמר ר' אמי ומה ראיה דר' אמי סבר כר' יוחנן ודילמא גם ר' אמי סובר דלא שייך ביו"ט שני מה"ב אלא שבא לפסול ביו"ט ראשון אפילו לאחר יאוש ע"כ דבריך:

הנה ר' אמי שינה סדר המשנה והקדים טעם פסול יבש לפסול גזול וצריך לומר שכך הם סידור דבריו יבש פסול משום שאינו הדר וא"כ בודאי שפסול כל שבעה וכמ"ש תוס' בריש שמעתין בד"ה בעינן הדר וממילא גם גזול דומיא דיבש שפסול כל שבעה מדכללינהו בחד בבא ועל כרחך הטעם משום מה"ב דאי משום לכם לא היה פסול רק ביו"ט ראשון וא"כ עיקר הוכחת ר' אמי ממה דפסל גם ביו"ט שני וק"ל: