נודע ביהודה (תנינא)/אורח חיים/קלא
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.
סימן קלא[עריכה]
פראג יום ה' שבט תקמב"ל.
תשובה
לכבוד אהובי ידידי הגאון המופלא מוה' ישעיה נ"י בברעסלא:
מה שהקשה על הרמב"ם בפ"ח מלולב שכתב באתרוג של תרומה טהורה מפני שמכשירה. וכתב מעלתו אף שבגמרא איכא פלוגתא ואיכא מאן דסבר מפני שמפסידה מ"מ פסק הרמב"ם מפני שמכשירה מפני שבסוכה דף ל"ה ע"ב אמר נ"מ שקרא שם חוץ מקליפה וכו' ולכן אחז הרמב"ם טעם שמכשירה לחומרא. ושוב תמה מר שהרי התוספות כתבו דהה"ד דיכול לומר נ"מ שהוכשר כבר וא"כ בזה טעם שמפסידה הוא ג"כ חומרא ולמה השמיטו הרמב"ם:
ולענ"ד נראה שהרמב"ם הן בפירוש המשנה והן בחבורו כתב לשון שמא יכשירו לטומאה וכוונתו שאפילו אינו מכשירו עתה אפ"ה אסרו חכמים שמא יארע פעם אחת שיכשירו ולמימר שאפילו כבר הוכשר ואין באתרוג הזה חשש אכתי לא רצו חכמים להתיר מפני שאם יתירו אתרוג של תרומה לפעמים יטול אתרוג שלא הוכשר ודלא כתוס' וא"כ מפני שמכשירו תמיד הוא לחומרא. ונראה שהרמב"ם הוכיח זה מהגמרא דקאמר שם של דמאי טעמא דב"ה משום דאי בעי מפקיר נכסים והיה קשיא להרמב"ם תיפוק ליה דהא חזי לעניים כמו בתרומה שיוצא בה אפי' ישראל משום דחזי לכהנים ועיין שם בתוס' בד"ה דאי בעי שהרגישו בזה. ולכן סובר הרמב"ם דבתרומה אם נטל כשר שנינו דהיינו דיעבד לכך מהני משום דחזי לכהן אבל דמאי שמכשירין בה אפילו לכתחלה בעינן שיהיה חזי לדידיה גופא. ולפי זה קשה למה הוצרך למיהב טעם בתרומה למה לא יטול והלא הטעם פשוט משום דלא חזי לדידיה גופא וצריך לומר משום דמשנתנו סתמא תנן של תרומה לא יטול משמע שאפילו כהן לא יטול מדלא מחלק בזה במשנה ולכן הוצרכו האמוראים ליתן טעם למר מפני שמכשירו ולמר מפני שמפסידו. וקשה הרי אף לטעם שמכשירו הדרא קושיא לדוכתא דמשנתנו סתמא קתני של תרומה טהורה לא יטול ולא חילקה בין הוכשר כבר או לא והרי מפני שמכשירו היה להתיר אם כבר הוכשר אלא ודאי שבאמת אין חילוק ולא משום אתרוג זה חששו רק לפעמים יטול אתרוג שלא הוכשר. וא"ת א"כ למ"ד מפני שמפסידו אכתי קשה הרי משכחת שמותר לכתחלה אם קרא שם חוץ מקליפתו החיצונה יש לומר דמשנתנו אתרוג של תרומה שנינו והיינו שכל האתרוג הוא של תרומה ובמקצתו לא איירי כלל. אלא שהגמרא קאמר נ"מ היכא שאירע שאמר חוץ מקליפתו אבל משנתנו ודאי לא מיירי מזה: