לדלג לתוכן

נודע ביהודה (קמא)/חושן משפט/טז

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.

סימן טז

[עריכה]

ומה שכתב שהאחרון הכביד שהקשה במס' ר"ה דף י"ג ע"א דקאמר ממאי דאקריבו דלמא לא אקריבו לא ס"ד דכתיב ויאכלו מעבור הארץ ממחרת הפסח ממחרת הפסח אכול מעיקרא לא אכול דאקריבו עומר והדור אכול מהיכן הקריבו. והקשה מעלתו לפי מה דאמרו בקידושין דלא הוו צריכי שהיו מסתפקין ממן שבכליהם א"כ מנ"ל דאקריבו עומר ודלמא לא אקריבו כלל:

והנה רום מעלתו טעה בזה טעות גדול. ואין כאן שום פליאה דשם בקידושין הפלוגתא אם מושב לאחר ירושה וישיבה ולדידיה לא נאסר חדש כל י"ד שנים שכבשו וחילקו ואיכא מ"ד בכל מקום שאתם יושבין ומביא שם בשלמא למ"ד בכל מקום שאתם יושבים היינו דכתיב כו' מעיקרא לא אכול. ושם עיקר ההוכחה ממה דלא אכול מעיקרא אבל אין ההוכחה ממה שאכלו בו ביום אדרבה מהי תיתי לא יאכלו רק עיקר ההוכחה ממה דלא אכול מעיקרא מכלל שהיה נוהג חדש. ועל זה משני דלעולם שלא נהג איסור חדש ומה דלא אכלו היינו משום דלא צריכי. אבל כאן במס' ר"ה כל הסוגיא למ"ד בכל מקום שאתם יושבין דלמ"ד אחר ירושה וישיבה אין מקום להבאת עומר עד אחר ירושה וישיבה, ומה שנסתפק אם הביאו עומר היינו אם היה להם מה להביא דקצירכם אמר רחמנא ולא קציר נכרים ואם לא היה להם אז תבואה משל ישראל להביא עומר היו אסורים בחדש גם כל יום ט"ז בניסן דעד עצם היום הזה ועד בכלל וכן כתבו התוס' בהדיא שם בד"ה ומהיכן הקריבו ועיקר ההוכחה מדאכלו ביום ההוא לא ממה שלא אכלו קודם שהרי אף אם לא היו מביאים עומר משום שלא עייל שליש ביד ישראל אכתי ודאי שהיו אסורים לאכול קודם היום הזה אלא דגם ביום הזה היו אסורים ומביא הוכחה מדאכלו ביום הזה מכלל שהביאו עומר. וא"כ מה זה שכתב מעלתו דלמא לא הוו צריכי ומה בכך אכתי למה אכלו באותו יום ועדיין חדש אסור כל היום אלא ודאי שהקריבו עומר. זה פשוט כוונת דברי הגמרא ומה שאמר מעיקרא לא אכול סרכא דלישנא דפשטא דקרא נקט שאותו יום אכלו ומעיקרא לא אכלו אבל עיקר ההוכחה ממה שאכלו בו ביום דכאן לא נסתפק כלל ופשוט ליה בפשיטות גמור כמ"ד בכל מקום שאתם יושבין:

ומה שכתב שנוהגין בעירו לומר אחר שיר של יום ואחר שמ"ל עוד מזמור כ"א. ידע שזהו נתפשט בכל המקומות ששכיחים האפיקורסים מאמינים בש"ץ שחיק טמיא, לפי שיש להם שם גימטריא ובישועתך גימט' הטמא שלהם, ולכן יבטל מנהג זה שלא לחקות את הצדוקים. והמנורה שלפני העמוד שם מן הסתם כל מה שעשה ונעשה ע"פ התועב ההוא הכל נעשה ע"פ מינות שלהם וג"כ טוב להסירו משם אם אפשר בלי מחלוקת: