נודע ביהודה (קמא)/חושן משפט/טו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
<< · נודע ביהודה (קמא) · חושן משפט · טו · >>

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.

סימן טו[עריכה]

ומה שהקשה במס' ב"מ דף ל"ז במשנה שנים שהפקידו אצל אחד זה מנה וכו' וכן שני כלים וכו' ושם בסוף הסוגיא וצריכא וכו' עד דמסיק תרווייהו לרבנן אצטריך ולא זו אף זו. והקשה מעלתו לפי מה שהקשה הנ"י למה לא אמרינן כאן שהנפקד הוי משואי"ל משלם שהרי מודה במקצת ועל השאר אומר איני יודע, ותירץ בשיטה מקובצת כיון דלא הוה ליה למידק לא מיחשב משאי"ל משלם. והקשה מעלתו הרי דין זה רבותא גדולה שהרי באמת פליגי ביה הפוסקים וא"כ איצטריך רישא משום רבותא זו דמסיפא לא שמענו חידוש זה דשם בלא"ה לא הוי מודה במקצת דהרי תבעו מנורה גדולה והודה בקטנה הוי כמו תבעו חטים והודה בשעורים:

הנה יקבל תשובתו, דאי הוה תני סיפא שנים שהפקידו אצל אחד זה שני כלים גדולים וזה חחד גדול ואחד קטן וכל אחד אומר שני גדולים שלי נותן לזה כלי אחד גדול ואחד קטן ולזה כלי אחד גדול ומתוך הגדול הנשאר נותן לו דמי הקטן, היה מוכח הכל דהרי כאן שפיר הוי מודה במקצת דהרי כל אחד תבעו שני כלים גדולים והוא מודה באחד וגם איכא פסידא דגדול ואכתי בבא דרישא מיותר דאתיא מק"ו ולכן הוצרך לומר לא זו אף זו: